מורכבות בביטחון לאומי

ביומים האחרונים גועשת המרשתת בסוגיית הבעות הסולידריות עם העם הלבנוני. פייגלין מזה וחולדאי מזה – אז תרשו לגמל גם כמה מילים?

לבנון בצרות בצרורות, זה היה צפוי כי המדינה הזו הפסיקה להתקיים כבר לפני שנים. זה בוודאות גם יהיה גורלה של כל מדינה שתמסור את השליטה בה לכוהני הדת האיראניים…

הציבור ופרנסיו חייבים לדעת – והם גם יודעים – כי כל המלחמות העתידיות יתרחשו בעורף ובשלב זה העורף שלנו מופקר. יודעים ולא מקבלים את ההחלטות הנדרשות!

לדברי האדמירל ג'יימס סטאברידיס שהיה המפקד העליון של נאט"ו: "השותפה הצבאית הטובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון היא ישראל…. ארה"ב תפיק תועלת אם תרחיב את שתופי הפעולה עם צה"ל…. הידוק הקשר בין הכוחות המיוחדים של ארה"ב וישראל יתרום רבות לשני הצדדים…. ארה"ב וישראל חזקות הרבה יותר כאשר הן משתפות פעולה…."

השלטון בדיקטטורות מבסס את אחיזתו במדינה (ובציבור) ע"י מנגנונים של דיכוי והרתעה ומשחק עדין, בין כמות הדיכוי הנדרשת להבטחת שרידותו; למול החשש, שאם לא יופעל כוח מספק, אח"כ יהיה צריך להפעיל יותר כוח. בשנים הראשונות להתבססות דיקטטורה, מתבצעות ההפרות של זכויות אדם בהיקף רחב; לעומת השנים בהן השלטון מבוסס ויציב…

בימים אלה משודרת בערוץ הראשון סדרת כתבות שכותרתן: "שמיים בצבע אדום", שעוסקת בסוגיית הגנת העורף. הערוץ הראשון התגייס, לכאורה, כדי לחפות על אחד המחדלים החמורים בתולדות ביטחון המדינה – הפקרת העורף לירי של כ- 200 אלף טילים ורקטות, שמסוגלים לפגוע בכל נקודה במדינה…

ההחלטה לא לחסל את חוליית המחבלים – שעשתה את דרכה אתמול למוצב גלדיולה – העדיפה מניעת הסלמה, קצרת טווח, על פני רווחים ארוכי טווח… ההחלטה מעבירה מסר לנסראללה – הנמצא בעיצומו של פרויקט הדיוק של הטילים – שישראל מורתעת מעימות עוד לפני שהגיע הפרויקט לסיומו…

המשבר בגבול הצפון מדגיש שוב את הצורך הדחוף של צה"ל ומערכת הביטחון להתייעל ולהבין את המציאות הביטחונית הנוכחית והעתידית. הם חייבים להתאפס על עצמם!

המאמר (המתורגם) המופיע כאן, נכתב על ידי Bruce Abramson ו- Jeff Ballabon; ופורסם ב- 24 ביולי 2020, ב- Newsweek. הוא ממגולל לפנינו חלק מהמחלוקת שבין הצדדים מנקודת מבטם של הרפובליקנים היהודים, שיש לכך השפעה מהותית על מדינת ישראל…