אלי בר און: ישראל 2021 – ספירת מלאי אסטרטגית
הנחיתות האסטרטגית הישראלית מחייבת אותנו 'להרוויח זמן'; לפתח במהירות מענים טכנולוגים וארגוניים שיקטינו את הסיכון; ולמצוא את הדרך להחזיר את האיזון הנכון בבניין הכוח הישראלי.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הנחיתות האסטרטגית הישראלית מחייבת אותנו 'להרוויח זמן'; לפתח במהירות מענים טכנולוגים וארגוניים שיקטינו את הסיכון; ולמצוא את הדרך להחזיר את האיזון הנכון בבניין הכוח הישראלי.
עצב רגיש בזהותנו הלאומית הוא הקושי הכרוך במאמץ המתמיד למימוש ריבונות (Sovereignty) במדינת היהודים. משמע, מימוש הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים…
טילי הספייק הישראלים מתוצרת חברת רפאל מצויינים, עולים ביכולותיהם על טילי הטאו; ואלפים רבים מהם נרכשו ומצויים גם בשירות נאטו. אבל האמריקאים – בניגוד אלינו – יכולים להרשות לעצמם 'למשוך זמן', כדי לפרנס את התעשייה הביטחונית המקומית שלהם…
דימטרי קולבה שר החוץ האוקראיני קולובה הולך לגלות לצערו, שאנשי ממשל ביידן מוכנים להילחם עד האוקראיני האחרון; אבל לא ישלחו חייל אמריקאי אחד להגן על קו הגבול באוקראינה. וגם לא סוללות פטריוט…
ההתרחשויות בירדן חושפות מאפיינים בני 1,400 שנים של המזרח התיכון… היקף האלימות הבינערבית ובין-אסלאמית מתועד על ידי 11 מיליון המוסלמים שנהרגו במלחמה וטרור בין-אסלאמים מאז 1948, מהם 35,000 (0.3%) נהרגו במלחמות ערב-ישראל…
בקרוב יקבל 'ממשל אובאמה השלישי' על הראש על הראש באוקראינה; מה שיבטיח את המשך התכווצות ההשפעה שלו ברחבי העולם כולו. ובינתיים, אני הייתי ממליץ על לימוד רוסית ולימוד ההמנון הסובייטי…
ריבונות היא מצב שבו עם מחליט לקחת אחריות לגורלו. אי אפשר לעשות את זה בלי חרב ביד ובלי נכונות לשלם מחירים.
זה ההבדל הגדול בין מחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו קורבנות חסרי ישע, למחיר שקבוצה ריבונית מוכנה לשלם על הזכות לקחת את גורלה בידיים!
אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" – היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף – נותרים רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו.
מסתבר כי האסימון ירד גם בארה"ב, כמו שירד אצלנו. הם מכירים בנחיתות האסטרטגית שפתחו, בעשור האחרון, מול מדינות כרוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה ועוד- בחשיפה לאש טק"ק מדויק – והם נחושים לסגור אותה ולא לאבד את העליונות…
תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים: בהשפעת הפרדת הדת מהמדינה במדינות אירופה הנאורות – ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית – החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע ביניהם, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.