פיל בחנות חרסינה: כשנאטו איבדה צוללת רוסית

צוללת רוסית – שזינבה בכוחות האמריקאים שעורכים תרגיל במזרח הים התיכון – נעלמה להם מעל פני המסכים לפני כמה ימים, וגרמה לחיפושים אינטנסיביים של כוחות נאטו אחריה. אנחנו, כמו שהנשיא פוטין נוהג לומר: איחנו כל העת לצוות הרוסי בריאות ואריכות ימים!

אלי בר און: תאוות הבצע וחולשת הדעת שהביאו לסגירת תעלת סואץ

אין להעביר בתעלת סואץ אוניות שאורכם גדול מרוחב התעלה. רוחב התעלה כ- 250 מטר. אורך האוניה האדירה כ- 400 מטר. אוניות גדולות ממדים צריכות להתכבד ולהקיף את דרום אפריקה; או שיפרקו את סחורותיהן בנמלים, כאילת ועקבה!

פיל בחנות חרסינה: האיראנים מאותתים שהם מוכנים להסלים

בהתבסס על תאריך תקיפת האנייה הישראלית במצרי הורמוז; ובהתבסס על כך, שלאורך השנים האחרונות לא התפרסמה אף ידיעה דומה, ניתן להניח שעד לחודש פברואר האחרון, האיראנים לא כ"כ ידעו, איזה כוחות ימיים פוגעים בהם. סביר להניח, שהם לומדים על הפעילות הישראלית מהדלפה מכוונת של ממשל ביידן. התגובה לפעילות הישראלית – תגובה מדודה של עין תחת עין – לא אחרה לבוא…

גרשון הכהן: הציפיה לגאולת ישראל

חג הפסח  היה תמיד חג הגאולה: דורות של יהודים התפללו וייחלו מידי יום לגאולת ישראל. מגילת העצמאות פנתה בסיומה, בקריאה אל העם היהודי: "להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". אבל, בשיח הפוליטי הישראלי, כבר עשרות שנים, המילה 'גאולה' בולטת בהיעדרותה!

פנחס יחזקאלי: שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע'

שלום עולמי, שלום בר קיימא או שלום נצחי (Everlasting Peace) הוא רעיון אוטופי שמקורו באירופה של סוף המאה ה- 18. השאיפה הזו הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ואלו העושים בו שימוש כדי להשפיע על התמימים, מאידך גיסא… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'שלום' לסוגיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

יורם אטינגר: קבלת פנים מזרח תיכונית לנשיא ביידן

מאז המאה ה-7, המזרח התיכון הוא מוקד של מלחמות וטרור, אזוריים וגלובליים. האזור מתסכל מדינאים אמריקאים – הפועלים לקידום דו-קיום בשלום, זכויות אדם, דמוקרטיה וחוק בינלאומי – אך יוזמותיהם גורמות, במקרים רבים, להחרפת זעזועים מדיניים וחברתיים, טרור, מלחמות, והפרה גסה יותר של זכויות אדם…

פנחס יחזקאלי: האם הייתה ליפן דרך שלישית בין ארצות הברית לרוסיה?

כל העוסק בשיקולי האסטרטגים היפנים ערב מלחמת העולם השנייה, מעלה שתי אופציות מוכרות, שבהן עסקו שני המאמרים שקדמו למאמר זה: תקיפת ברית המועצות, במקביל לפלישת הגרמנים אליה (מבצע ברברוסה); ותקיפת ארה"ב. אבל, הייתה גם דרך שלישית…

אלי בר און: סיר הלחץ המזרח תיכוני מאיים להתפוצץ

בחירות באות בחירות חוזרות, הקורונה כאן כבר דועכת, אבל אתם חייבים לדעת כי הבעיות הביטחוניות שלנו רק מחמירות.

להלן מספר בעיות, שהקורונה לא רק שלא הקטינה את רמת המסוכנות שלהם היא גם העצימה אותם…

פנחס יחזקאלי: האם צדקו היפנים כשלא תקפו את ברית המועצות ב- 1941?

בחוכמה שלאחר מעשה, הייתה תקיפת ארה"ב על ידי יפן משולה להתאבדות. בחכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה – שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה), היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית ואת ציר ברלין – טוקיו – רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים?