האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תקציר: הגיע הזמן להתבגר ולנטוש את פרדיגמת התמימות, שבה אנו אוחזים. הגיעה העת שכבר יידע – כל מי שכבר התנסה בניהול משא ומתן מדיני או עסקי בין מזרח ומערב – את ההבדל המשמעותי בין שתי תפיסות העולם הללו.
תקציר: מסתבר ש'אומת הסטארט אפ' הצליחה לחדש גם בתחום הפרוגרסיביות העולמי: אם עד היום בעולם הגדול, הפוליטיקלי קורקט הוציא מילים מתוך המילון – והן הפכו לאסורות לכלל האוכלוסיה – הרי שבישראל מסתבר, יש מילים שמותרות רק לקהלים ספציפיים…
האלוף גרשון הכהן, טען בערוץ 12 כי "מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה". הנה, אשכנזי אמר שאשכנזים לא מבינים, וכולם קמים עליו 'למחוק' אותו…
איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב…".
שנאת היהודים טבועה בתוך דת האסלאם. בנוסף, עצם קיומה של ישראל מ- 1948 היא בעיה תיאולוגית דתית, שהמוסלמים לא יודעים להתמודד איתה…
ישראל חייבת את ההסכם הזה לא פחות מלבנון. אבל, כמו כל פעולה הנערכת באי וודאות, זהו הימור…
השתלטות מלאה על יהודה ושומרון, מחד גיסא; וחזרה מלאה לגבולות 1967, הם מצבי קיצון שאינם ישימים. על כן, הריאלי ביותר הוא משהו ביניהם, על פי מודל תכנית אלון.
עם ישראל רואה יום יום את הרפיסות של הדרגים, הביטחוני והמדיני, שמתעלמים לחלוטין מהמצב בנגב ובגליל, יושב בחיבוק ידיים ומחכה לאסון…
מדינת ישראל עומדת בפני דור של צעירים ערבים שיותר ממשוכנעים, שהמדינה החליטה להתאבד. לכן, אין מנוס מלהוכיח לכולם, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.
"העלים הירוקים של הקיץ" (The Green Leaves of Summer) הוא שיר געגועים לנעורים, שלא ישובו… השיר נכתב לסרט "האלמו" (The Alamo) מ- 1960; ובוצע על ידי להקת ארבעת האחים (The Brothers Four), כשיר נוסטלגי, ערב הקרב, כשגיבורי הסרט מסכמים את חייהם…
