האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה שמשה כהן-אליה עושה הוא להחזיר את השיח הישראלי לשפיות: לכנות את מה שמתרחש פה בשמו, בלי העטיפות והמניפולציות הלשוניות (סמנטיות) של ה- WOKE: זהו מרד הטובל במעשי בגידה והדהוד של מסרי האויב בעיצומה של מלחמה קיומית. ההבנה הזו קיימת כבר זמן רב בימין, וכהן-אליה רק מנרמל אותה והופך אותה לנחלת הכלל.
המושג שנולד כדי למנוע דשדוש במלחמה, הפך את היציאה מהמלחמה לחזות הכל. הפחד מ'שקיעה בבוץ' הפך לגדול כל כך, עד שהדרישה ל'יציאה בטוחה' מונעת את עצם הפעולה הנדרשת כדי להשיג את המטרה. היא מדגישה את השימוש במושג ככלי לבלימה ולהימנעות מסיכון, ולא ככלי לתכנון הניצחון.
מעבר לעקיצה הפוליטית, העצומה של פרופ' משה כהן אליה לנשיא טראמפ מסמנת שלב חדש בפירוק 'הסדר הישן'. אם בעבר השמאל החזיק במונופול על ה"לגיטימציה הבינלאומית" ככלי לחץ פנימי, הרי שהימין אימץ את אותה האסטרטגיה בדיוק. הווטאבאוטיזם הפך מהסחת דעת לכלי מאבק מרכזי, בעידן שבו האמת העובדתית פינתה את מקומה לקרב על התודעה.
אחרי שראינו מה הברית שבין הווק לאיסלאם (Islamo-gauchisme) עושה למדינות המערב, כדאי להתבונן ולהיווכח שהשמאל שלנו אינו שונה, ואנשיו פועלים כ'אידיוטים שימושיים' ליצירת 'מדינת כל אזרחיה', בעיוורון זהה לאחיהם במערב.
תגידו, איך תראה מדינת כל אזרחיה? זה קל. התבוננו על 'רפובליקות הווק' במערב ותדעו, כי הווק הישראלי זהה לאחיו במערב במטרותיו ובדרכי עבודתו. אז איך זה עבד שם?
את הממשלה הזו צריך להחליף ויפה שעה אחת קודם, אבל אין שום הצדקה לתרץ או לתת גיבוי שבשתיקה לעבריינים שפועלים בשירות החוק.
שמתם לב שהבולטות של שרה מירי רגב בתקשורת, אליה הורגלנו בקדנציות קודמות נעלמה ואיננה? שאלתם עצמכם מדוע? הנה לפניכם הסבר אפשרי…
במאמר קודם המשגנו את המונח: "אפקט מצנן" או "אפקט הצינון" (Chilling Effect), ותיארנו אותו: שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק שגורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. במאמר זה נרחיב להקשרים נוספים, ונביא דוגמאות לאופן השימוש בו.
כאשר ארגוני מחאה מייחסים את מעשיהם ליריביהם הם מייצרים 'מראה הפוכה': הם משתמשים בדיוק בכלים שמיוחסים לאויב, אבל למען מטרה נעלה, בשם ה'אמת' וה'צדק'. כך, חדלה השפה להיות אמצעי תיאור, והופכת לנשק פוליטי, ומי שמנצח, הוא המחנה שמוכן ללכת רחוק יותר בהרס מושג האמת… סוג של לוחמה תודעתית במסווה אזרחי.
כמו תמיד – בסוף הכל מתחבר: החוקרת רינת סבן, היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי, ראש אח"מ בועז בלט וכמובן גם הקשר לתנועה לאיכות השלטון. גילוי עריות רב משתתפים בין בג"צ, היועמ"שית, הפרקלטות והפרקליטות הצבאית, התנועה לאיכות השלטון והמשטרה.
