עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: בממד הזמן

לנוע בממד הזמן, בין פסיעה איטית ומדודה; לרכיבה סיבובית ומהירה, לאסוף עוגנים מהעבר; ולרכוב איתם אל המחר… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: בממד הזמן…

אבי הראל: בין עיר מקלט למזבח

פרשת מסעי עוסקת בין נושאיה במוסד עיר המקלט, שהיה נפוץ במזרח הקדום, והבא להגן על רוצח בשגגה מפניו של גואל הדם. ברם עיר מקלט אינה מגינה על רוצח במזיד, וכל רוצח שכזה שנמלט מאימת הדין לשעריה היא איננה יכולה  לשמש לו מחסה או מגן. אם נחזור למקרים אותם הבאנו, נראה כי ישנם, שלושה סוגים של רוצחים: ישנו רוצח במזיד, ישנו רוצח בשוגג, וישנו רוצח בערמה…

פנחס יחזקאלי: פרשת מסעי באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, בפרק ל"ו, פסוק י"ג. בשבת פרשת מסעי מסיימים את קריאת התורה של ספר במדבר בקריאת "חזק חזק ונתחזק". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות 'פרשת מסעי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה… (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות…).

עופר בורין: מה אנחנו, שכירי חרב או בני אדם?

אקורד סיום עצוב לספר במדבר: חוסר שוויון מוחלט בין גברים לנשים; והנצחת השבטיות, שלא לומר גזענות, עמוק בשורשים של עם ישראל. כל זה היה יכול להיות מאמר היסטורי לתקופה של לפני 3000 שנה. הבעיה היא שכל זה נמשך עד היום!

רועי צזנה: כולם פונים בסוף לכוח עליון…

אז מה תעשו כשהמטוס מאבד גובה?" מאתגר הסבא את שנינו. "אני אתקשר לאמא." עונה הילד מיד. "ואני אתקשר לאשתי." אני משיב. "נו," מחייך הזקן, "אמרתי לכם. כולם פונים בסוף לכוח עליון."…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי

אִם רַק תַּצְלִיחִי לָשֵׂאת ראשך בְּמַסָּע חַיַּיִךְ; אִם רַק תַּצְלִיחִי לֶאֱחֹז בְּמַחְשַׁבְתְּךָ אֶת הַמַּחְשָׁבָה הַנְּכוֹנָה, לְהַטּוֹת בְּחִירוֹתַיִךְ אֶל הַטּוֹב… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת מטות.

אבי הראל: על נדרים ומגדר

המחוקק המקראי מבדיל בפרשת מטות בין נדרי האיש לנדרי האישה, זאת כנראה בשל חשיבה מגדרית שלילית כלפי נשים. לכאורה גישה שלילית זו כלפי נשים עברה כחוט השני ואף הרמב"ם הושפע ממנה. יש בפסיקותיו ובדברי הגותו, אמירות שניתן להבין מהן כי הוא מזלזל בכושרן האינטלקטואלי של נשים, מגביל את חופש פעולתן במרחב הציבורי, וחושב שאין הן יכולות להגיע למעלה שכלית עליונה…

עופר בורין: למילים יש משמעות!

אחרי שאני מנקה את כל ענייני הנדרים, הגברים והנשים, אני נשאר עם המסר הפשוט – למילים יש משמעות. היזהרו במילים! נראה שהפוליטיקאים שלנו לא מכירים בכך. למילים שלהם אין שום משמעות…