האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המחוקק המקראי מבדיל בפרשת מטות בין נדרי האיש לנדרי האישה, זאת כנראה בשל חשיבה מגדרית שלילית כלפי נשים. לכאורה גישה שלילית זו כלפי נשים עברה כחוט השני ואף הרמב"ם הושפע ממנה. יש בפסיקותיו ובדברי הגותו, אמירות שניתן להבין מהן כי הוא מזלזל בכושרן האינטלקטואלי של נשים, מגביל את חופש פעולתן במרחב הציבורי, וחושב שאין הן יכולות להגיע למעלה שכלית עליונה…
אחרי שאני מנקה את כל ענייני הנדרים, הגברים והנשים, אני נשאר עם המסר הפשוט – למילים יש משמעות. היזהרו במילים! נראה שהפוליטיקאים שלנו לא מכירים בכך. למילים שלהם אין שום משמעות…
אַל נא תַּבִּיטִי בִּתִּי בְּעֵינַיִם כַּלּוֹת; בַּקְּשִׁי נַחֲלָתֵךְ וְאֹשְׁרֵךְ, אַל תַּאַצְרִי כמיהתך; לְהַשְׁאִיר חותמך בקרבנו… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת פנחס.
בפריזמה שלי, גם הנאורות כגישה וכתפיסה מגלה התנהלות קנאית כאחת הדתות אלא שהיא עושה זאת במסווה של ״אמת מדעית״ ותבונה צרופה…
טיפול המרה או טיפול קונברסיבי (Conversion therapy) הוא שם כולל למספר טכניקות פסאודו-מדעיות, שנועדו לשנות נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית או לחלופין לפתח יכולת הטרוסקסואלית אצל הומוסקסואלים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
המפקד בערבות מואב בפרשת פנחס מעלה תהיות היות ומספר הנפקדים זהה כמעט למספר הנפקדים בצאת בני ישראל ממצרים. על כך נכתבו הסברים שונים שחלקם הגדול אין לו אחיזה בפסוקי המקרא. ישנה אפשרות שהמספר הכמעט שווה בין שני המפקדים נעוץ דווקא בעובדה שבשל חטאי בני ישראל והרג החוטאים הדבר יצר סוג של שיווין דמוגרפי…
פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'. פרשת פנחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים. לרוב קוראים את הפרשה בסמוך לשבעה עשר בתמוז.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת פינחס, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תגובת משה להודעה הקשה של ה' – על כך שלא יזכה לבוא בשערי הארץ המובטחת – היא אצילית ברמה בלתי נתפסת. משה פונה ליהוה ודורש ממנו למנות לו יורש מתוך דאגה לעם ישראל שיישאר כעדר ללא רועה. משה לא מבקש דבר לעצמו. הוא לא מתלונן ולא בא בטענות…
בלעם הדמות המרכזית בפרשת בלק, נהנה מדימוי שלילי משלל הפרשנים של המקרא. בעת החדשה, ניסו למצוא רלבנטיות לכך, והרב קוק מצאה בהשוואת הפילוסוף הגרמני, ארתור שופנהאואר לבלעם. האם צדק הרב קוק בהשוואה בוטה שכזו? קשה לומר…
הפרק – העוסק בבלעם ובאתונו – בא ללמד אותנו, שכאשר מתחולל בתוכנו מאבק פנימי, לפעמים דווקא האתון, החלק הסמוי, זה שלכאורה לא רואה את המציאות, הוא זה שבאמת רואה את האמת שמעבר להבלי העולם הזה. צריך להקשיב גם לאתון. לפעמים היא כל כך חכמה, שהיא מתחילה לדבר כמו בן אדם. בדרך כלל היא לא מדברת ואנחנו צריכים לבד להבין מה אומר לנו הקול הפנימי שלנו, המצפון….
