בפרשת תזריע מוזכרת מצוות ברית המילה בדרך אגבית. הפירוט המשמעותי אודות ברית המילה מופיע דווקא בספר בראשית. למרות שבימי קדם ברית המילה לא הייתה ייחודית לבני ישראל, הרי שמזמן הבית הראשון, היא הפכה לסמן ישראלי ייחודי, היות שרוב העמים סביב חדלו לבצע את מצוות המילה...
על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן. המקרא מספר שנדב ואביהוא הקריבו לפני ה' ”אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם”, וכעונש על כך יצאה אש מאת ה' ואכלה אותם, והם מתו... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חטאם ומותם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בפרשת שמיני, מתואר הטכס המרשים בו חנכו את המשכן, אולם כבר בתחילתו של הטכס נפל דבר שהעיב על האירוע כולו. המדובר במותם של שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, שהיה להם תפקיד מרכזי בטכס האמור. היות ולא מובן עד תום מה היה חטאם, הפרשנים העלו אפשרויות רבות ומגוונות בהקשר לכך. הסמיכות של איסור שתיית יין לכוהנים האמורים לעבוד בקודש, למותם של נדב ואביהוא בפרשה, הביאה את חז"ל לדרוש כי חטאם של שני אלה היה על כי שתו יין קודם שנכנסו למשכן...
פרשת צו, ממשיכה את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשת פרשת ויקרא, ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכהנים, בעוד שבפרשת ויקרא עוסקת בנקודת המבט של מביא הקורבן. הפרשה פותחת בתיאור קורבן העולה, ואומרת כי על המזבח בו היא מוקרבת צריכה להיות אש תמיד. על פי התפיסה הזוהרית שהבאנו, אש התמיד הינה סמל לכוחות הדין, ולכן כדי לשלוט בה מטפל בה הכוהן המסמל אתת מידת החסד...
המאמר מציג מערכת יחסים בין דרג מדיני לדרג צבאי. אחת כזו, שכל אחד מאיתנו יכול לגזור ממנה את לקחיו לימינו אלה, והכל בעיני המתבונן. קרבת דם מחברת בין דוד המלך ליואב בן צרויה, שר צבאו, נאמנו הגדול ומשענתו לאורך כל ימי מלכותו. והנה, דווקא הוא מסיים את חייו בדרך טראגית, ומוצא להורג כאויב מלכות שלמה...
פרשות ויקהל פקודי החותמות את ספר שמות, מסכמות את מעשה המשכן על כל היבטיו. אחד מכלי המשכן החשובים היה הכיור וכנו, שנעשה ממראות הנשים של בני ישראל, וששימש בין השאר לטיהור ידיהם ורגליהם של המשרתים בקודש. הזוהר קושר הכיור וכנו ואת המראות הצובאות ממנו נעשה, כסמל לריסון היצר המיני, היות ואשה סוטה הייתה נבדקת במי הכיור. דבריו אלה מבוססים על דרשות הפסוקים המצויה במדרש.
פרשת כי תשא חוזרת ועוסקת בעניין הקטורת הרכבה והקרבתה על מזבח הקטורת. מהי הקטורת? קטורת הינו חומר הנשרף כדי להעלות עשן שמפיץ ריח נעים. משמעות המילה קטר(ת) בשמות השמיות של המזרח הקדום היא עשן. בטעמה של הקטורת ניתנו הסברים רבים במרוצת הדורות. אולם נראה כי הטעם הפשוט והמובן ביותר מצוי בדבריו של הרמב"ם במורה נבוכים, האומר כי הקטורת באה להשרות ריח נעים במשכן.
ע"פ ר' יוסף ג'יקטיליה שני אבני החושן הם כנגד ספירות בינה ומלכות. כל זמן שישראל עושים את רצונו של מקום הרי ספירת מלכות המיוצגת על ידי אחת מאבני החושן תוביל אותם אל האבן השנייה קרי אל ספירת בינה, ולחיי העולם הבא. בדבריו אלה מרחיב ג'יקטיליה את הדרשה המיסטית אודות האפוד והחושן, ונותן לה פרשנות מיסטית נועזת וייחודית בכל קנה מידה.
אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.
ספר הזוהר בפרשנותו למעשה המשכן, מתבסס בדבריו על ספרות חכמי האגדה, אך ראוי לציין את העובדה שגם הספרות הקדם זוהרית, כמו חוג המקובלים בגירונה, או ספר הבהיר, מלאה ועמוסה בסמלים אודות המשכן וכליו. הזוהר עצמו מדגיש את מעשה המשכן והקבלתו למעשה בראשית ולמבנה העולם, וכמובן יחס המשכן ובית המקדש לעולם הספירות האלוהי ולכוחות הרע – סטרא אחרא.
