קרבן העולה

פרשת צו, ממשיכה את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשת פרשת ויקרא, ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכהנים, בעוד שבפרשת ויקרא עוסקת בנקודת המבט של מביא הקורבן. הפרשה פותחת בתיאור קורבן העולה, ואומרת כי על המזבח בו היא מוקרבת צריכה להיות אש תמיד. על פי התפיסה הזוהרית שהבאנו, אש התמיד הינה סמל לכוחות הדין, ולכן כדי לשלוט בה מטפל בה הכוהן המסמל אתת מידת החסד…

האם קורבן העולה הוא קורבן מכפר? על כך מצויה מחלוקת. רבי עקיבא אומר שכן, ואילו אחרים אומרים שקורבן זה הוא קורבן מתנה שמביא האדם למקדש כאשר הוא בא לראות את פני קונו.