פרשות תזריע ומצורע הן פרשות-מצורפות בשנים שאינן מעוברות, ונפרדות רק בשנים מעוברות. שני נושאים נדונים בהם: מחלות ומגפות; וברית מילה דוחה שבת... אביא כאן את הרהוריי על שתיהן יחד.
בפרשת שְׁמִינִי שני נושאים - האחד הוא עבודת הקודש ובה אנו לומדים גם על טרגדיה – מותם הטרגי של נדב ואביהוא בני אהרן (פרק י); והשני הוא מאכלים אסורים (פרק יא).
בתחילת פרשת שמיני נאמר למשה אהרון וזקני ישראל, שאם הם יבצעו את המוטל עליהם כבוד ה' יראה אליהם ואל בני ישראל. צירוף המילים כבוד ה', רווח במקרא במקומות רבים, אלא שיש לו פרשנויות שונות בהתאם למקום בו הוא נאמר.
במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים. אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה...
פרשת צו ממשיכה לעסוק בפירוט מעשי הקורבנות מעבר לפירוט שכבר נאמר בפרשת ויקרא. בין שאר הקורבנות בהם היא דנה, מובא קורבן המנחה שהיה מובא למשכן/מקדש בדרך כלל מן הצומח. רוב המנחות היו עשויות מסולת חיטים ומיעוטן מסולת שעורים. משמעות המונח מנחה היא מתנה, שמטרתה פיוס וריצוי לאותו גורם שאליו המנחה מובאת.
פרשת ויקרא היא הראשונה בספר ויקרא - החומש השלישי מבין חמשת חומשי תורה. רובו של חומש זה מוקדש לעבודת הקודש – עבודת הכוהנים והלויים, הקרבת הקורבנות ודיני קדושה (קדושת המשפחה וקדושת הארץ), אך שזורות בו תובנות מנהיגות וניהול בצד הליכות המשפט הפלילי...