אמונה

אבן טופיל – מחבר הספר חי אבן יקטאן – ראה בדת האסלאם את האפשרות הטובה ביותר לחנך את כלל החברה האנושית לגווניה. התנועה לה השתייך, האלמוחדון, ראתה בעצמה תנועה שתפקידה להחזיר את הסטייה הזמנית כל היהודים והנוצרים כאחד לחיק האסלאם. דבר זה נעשה כידוע לא רק בדרך של שכנוע פילוסופי אלא באמצעות כוח הזרוע, וזה אחד המוטיבים הראשיים בניסיון המוסלמי לכבוש את ספרד מידי הנוצרים. אמנם תנועת האלמוחדון לא קיימת עוד, אולם התפיסה שלה לא נמוגה ואנו רואים כיום רצון מוסלמי גובר והולך להחזיר את הנוצרים והיהודים לחיק האמונה המוסלמית.

השוואת הסיפור המקראי של נח אל מקבילותיו העתיקות, בעיקר באתוסים של מסופוטמיה, מלמדת ככול הנראה על שיתוף של מסורות מכאן ועל ייחודה של המסורת המקראית מכאן. עם ישראל הקדום לא היה מבודד לחלוטין מסביבתו התרבותית הקרובה, אולם גם כשנטל חלק במסורות של העולם הקדום, הוא ידע להטמיע בהן את המאפיינים של אמונתו הייחודית הנשענת על אדני המוסר והצדק.

פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.

התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים…

מה מטרת הסיפור של רצח גדליה? ניתן  לחוש כי המסַפר המקראי מעביר ביקורת קשה אודות התנהגותם של אנשי יהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון וחורבן הארץ. אנשי יהודה לא למדו את הלקח של חוסר האחדות ביניהם, ובשל רדיפת כבוד ושררה הרסו את סיכוייהם לחיות בארץ תוך הרג אנשים חפים מפשע…

כיהודי כמעט מתבולל הצליח קפקא לבטא את הממד המסתורי הבלתי ליניארי, בלתי ניתן לפירוש אנלוגי אנליטי הטמון ביסוד חכמת היהדות, במיוחד בתורת הנסתר. נקודת מבט זו על הדרך המומלצת לפירוש משלים, מבטיחה קריאות חדשות, בספר משלי. מכאן אפשר להתחיל לקרוא, לפרק ולהרכיב מחדש במסע לאין סוף תובנות חדשות…

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

פרשת וזאת הברכה מסדרת לנו פרומו לדיון הקרוב בחוק הגיוס – ההסכם בין שבט זבולון שעוסק במסחר, לפרנס את שבט יששכר, שאמור לשקוד וללמוד תורה. אז, הכריע הרמב"ם את הכף, ופסק באופן נחרץ נגד האפשרות, שמגזר אחד יהיה פטור מהחובות של כלל הציבור.

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי – הבא לתת לאנושות דת חדשה – פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל…