התרבות הארגונית של האסירים

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Eric Lin לאתר flickr] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] המאמר עודכן ב- 22 בספטמבר 2020 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  … להמשך קריאה

'קוד האסיר'

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ted לאתר flickr] ההסתגלות של אסירים לאורח החיים המיוחד בכלא מתרחשת באמצעות ציות ל'קוד האסיר' (Inmate Code), שמבטא את כללי תת התרבות של האסירים. הקוד הוא מנגנון בלתי פורמלי לפיקוח חברתי ולשימור הנורמות של קבוצות אסירים. הוא מהווה ביטוי לנורמות ברורות ומוגדרות, הרווחות בין האסירים, והמיובאות בדרך כלל 'מחוץ לחומות'. … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: 'כאבי המאסר' של האסירים

לא ניתן להבין את המתרחש בבתי הסוהר ללא הבנה של מה שמכונה: 'כאבי המאסר' (Pains of Imprisonment). זהו מרכיב מרכזי בחיי האסירים, והוא משפיע מאוד על עולמם החברתי והתרבותי.

מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר

מועצה מייעצת (Advisory council) היא סוג של דירקטוריון – נטול סמכויות בדרך כלל – שמטרתו לסייע לארגון בעצה לגבי מדיניות, אסטרטגיה והערכה. אם היא אכן נטולת סמכויות, המועצה המייעצת פועלת כ-'ידיד ביקורתי'. ומשימתה העיקרית לבחון מהי הדרך המתאימה להמשיך קדימה לעבר השגת היעדים שארגון הציב לעצמו…

פנחס יחזקאלי: רקוויאם לשיטור הקהילתי

סליחה...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על השיטור הקהילתי. המאמרים האחרים:

*  *  *

משטרת ישראל הייתה צריכה לשגר השבוע זר פרחים לשניים מקציניה לשעבר: לניצב משנה אברהם חמו, לשעבר ראש היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילקם); ולתת ניצב פרופ' דני גימשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי (ישק).

שני אלה, שעמדו בראש שני מאמצים אסטרטגיים – ב- 1981 וב- 1995 – לשנות את דמות המשטרה ואת תרבותה הארגונית, הועזבו מהמערכת, כסרח עודף שאין חפץ בו, ברגע שהתחלפו פטרוניהם – המפקחים הכלליים המגנים עליהם, אריה איבצן ואסף חפץ. מהחומרים הרבים שהניחו אחריהם, כמעט ולא נותר זכר.

אבל לשר ההיסטוריה הומור משלו: זקני השבט הכחול, שהתבוננו במצגת המפקח הכללי החדש בכנס המפקדים, התקשו שלא לזהות את אותם מסרים ישנים של שיטור קהילתי

הנה, השיטור הקהילתי חוזר למשטרה מהדלת הקדמית, 40 שנה אחרי הזמן. נשאר אולי רק להרהר בכאב, איך הייתה המשטרה נראית, אם מפקדיה היו חכמים דיים לאמץ בזמן את האסטרטגיה הזו אל חיקם!

להמשך קריאה

המשטרה בעידן הפוליגרף התעסוקתי

הרעיון לכתיבת המאמר היה של ניצב בגמלאות שמעון לוי, והוא מוקדש לו, בהערכה רבה! עם כניסתו של רב ניצב רוני אלשייך לתפקידו כמפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחילת דצמבר 2015, הוא הורה למסד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה (נוסבאום, 2015). מה יקרה במשטרת ישראל בעידן הפוליגרף? המאמר הזה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהסבר על הכלי ומגבלותיו. החלק השני … להמשך קריאה

מרדכי קידר: ההלכה, החוק והמנהג, במבחן של אונס קטינה במרוקו

המקרה המובא כאן הוא של אונס נערה במרוקו, שעורר סערה גדולה מאוד בעולם הערבי. הורי הנפגעת אילצו את הנערה לשאת את הנאנסת למרות רצונה. כתוצאה מכך הנערה התאבדה, ונשאלת פה השאלה, מי אשם בראי מערכת החוק… 

אבי ברוכמן: רצח מרובה קורבנות – תופעה אמריקאית במקור…

בספרות המקצועית מחלקים את הרוצחים ההמוניים לשלוש קבוצות משנה, בהתחשב במאפייני הביצוע שלהם: "איש הקומנדו המדומה": צעירים וחברי קבוצות קיצוניות, הלהוטים להשתמש בנשק ומצוידים בציוד צבאי; "כוון, הרוג וברח": רוצחים המתכננים היטב את מעשה הרצח, כולל נתיב בריחה ומילוט בסופו; ורוצחים פסיכופאטים, המסוגלים – בגלל פגעים נפשיים – לבצע רצח המוני ורצח סדרתי כאחד…

האופציות של רוני אלשייך

[תמונת הפרסה למזל חופשית, והועלתה על ידי Bob MacInnes לאתר flickr; צילום תמונתו של רוני אלשיך: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0] רוני אלשייך מתחיל את תפקידו בתנאים הקשים מכולם: הר של ציפיות, שמתחדדות על רקע הצלחתו קצרת הימים של קודמו, בנצי סאו, לייצב את המשטרה. מפקח כללי … להמשך קריאה

אבי ברוכמן: המאבק על תקני הכליאה בישראל

ביום חמישי, ה- 20 בדצמבר 2018, משתחררים עוד כ- 1,000 אסירים בשחרור המנהלי המוגבר שמבצע שירות בתי הסוהר, בכדי לעמוד בתקני הכליאה שהושתו עליו. תקן שטח המחיה לאסיר במדינות מערביות נע בין 6 ל- 12 מ"ר ועומד בממוצע על 8.8 מ"ר לאסיר. אולם בישראל, הממוצע הארצי של שטח המחיה עומד על 3 מ"ר בלבד, וברוב תאי הכליאה, יש יותר מ-4 אסירים ובחלק מהתאים שוהים מ-8 אסירים…