[תמונת הפרסה למזל חופשית, והועלתה על ידי Bob MacInnes לאתר flickr; צילום תמונתו של רוני אלשיך: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0]
רוני אלשייך מתחיל את תפקידו בתנאים הקשים מכולם: הר של ציפיות, שמתחדדות על רקע הצלחתו קצרת הימים של קודמו, בנצי סאו, לייצב את המשטרה.
מפקח כללי חכם, בתנאים אחרים, היה מצהיר ש'הכל כרגיל', ושותק חצי שנה; לומד בשקדנות את התרגילים של הכפופים לו - שמתעודדים מחוסר המעש שלו וחוזרים לסורם - ואז, אחרי 6 חודשים, שם תוכנית לרפורמה על שולחנו של ראש הממשלה, ובגיבויו, ובגיבוי השר הממונה, מכה באבחה אחת...
אבל לאלשיך אין חצי שנה. בכורח הנסיבות, תוצאות חייבות להיות מושגות מהר. אחרת, ידעך המומנטום ויכולת העשייה - שהיום נראית כמעט בלתי מוגבלת - תפחת מאוד. הוא חייב להכות מיד. אין לו ולו יום אחד של חסד, כי הציפיות ממנו הינן בלתי מציאותיות ממש. היה ותסתמן אכזבה, הכל עלול לקרוס...
אלשייך הוא איש חכם. הוא ניצל היטב את החודש שקיבל לפעול מאחורי הקלעים: בעזרת גורם חיצוני - שאיננו חלק מהפוליטיקה הארגונית המשטרתית - הוא ליקט אינפורמציה והתחיל תהליך, בבחינת סוף מחשבה במעשה תחילה. זוהי אסטרטגיה חכמה בכורח הנסיבות, הקרויה בשפה הצבאית של המערכות המורכבות, מהלומה: יוצרים תהליך, והדינמיקה שלו מבלבלת את היריב ומייצרת ידע, ואז מנווטים בתנועה, לפי ההתפתחויות.
זה עבד... כבר לפני כניסתו לתפקיד, היו מתוך המערכת שניסו ליירטו דרך הדלפת השימוש שעשה באותו גורם חיצוני דרך פטור ממכרז (כאילו היה לו זמן למכרז...). הנה: הדינמיקה שיצרה גירוי ליריביו במנגנון המשטרתי להגיב, ותוך כדי כך, להיחשף בטרם עת... (כדאי לקחת בחשבון, שככל שייכנס המפכ"ל החדש לתהליך של רפורמות, וככל שיעלה הדבר בידו, יתגברו ההדלפות וניסיונות היירוט בהתאמה...).
כאיש שב"כ וותיק, רוני נושא עמו את הדרך שבה שוקם השב"כ פעמיים
- במשבר הערכי שעבר בעקבות קו 300 ב- 1987, על ידי יעקב פרי, בפרק הזמן הארוך שעמד בראש הארגון, מ- 1988 ועד 1995!
- ובמשבר התפקודי בעקבות רצח רבין, על ידי אבי דיכטר, משנת 2000 ואילך.
(שימו לב שהרפורמטורים הם לא תמיד ראשי השב"כ שמונו מיד לאחר האירוע).
סביר להניח שאותן דרכים - שעבדו כה טוב בשב"כ - תינקטנה גם במשטרת ישראל. האם זה יצליח? למנגנון המשטרתי יש ידע מקיף ויצירתיות בלתי נדלית בסיכול רפורמות, ויש בהחלט חשש סביר, שהמהלכים ישתבשו ויישחקו...
מה עושים אם לא נוצרת דינמיקה של שינוי תוך מספר חודשים?
במקרה כזה חייב אלשיך לעבור לשימוש במה שמכונה רעיונות מחוללים: אחד או מספר רעיונות ממזריים, המנפצים פרדיגמות קיימות ומשנים דברים מן היסוד. התחכום שברעיונות המחוללים חוסך אנרגיה ארגונית רבה, ומאפשר להגיע לתוצאות כמעט ללא אפקטים משמעותיים של התנגדות לשינוי.
את הרעיונות המחוללים הללו לא צריך להמציא. הם מוכרים וידועים, נדונו באתר זה כבר עשרות פעמים ומוכנים למפכ"ל אמיץ שיעשה בהם שימוש:
הרעיון המחולל הראשון: שינוי שיטת המינויים
הרעיון המחולל של שינוי שיטת המינויים, ויצירת וועדות מינויים לא תלויות, חיצוניות למשטרה הוא האפקטיבי ביותר לשינוי דרמטי בתרבות הארגונית המשטרתית. לשיטה זו לא חסרות חסרונות, אבל יתרונה בכך שהיא משנה, באבחה אחת, את המשטרה לתמיד. לא עוד "שמור לי ואשמור לך"... לא עוד חיפוי על מפקדים... היא שוברת את קוד הנאמנות הארגוני, שהוא העוגן של תרבות המשטרה הנוכחית.
שימו לב לתחכום: לא את הבעיות שבשיטת המינויים הקיימת באה התכנית לפתור, אלא את בעיית התרבות הארגונית. על כן, זו לא שיטת מינויים טובה יותר, אלא אמצעי לעשות משטרה בריאה יותר, כיוון שהיא מצמיחה מפקדים אחרים, ותרבות שונה! (בעיות לא יחסרו כתוצאה ממנה, אבל זה יהיה כבר ארגון אחר!
הרעיון המחולל השני: יעדי היחידות נקבעים בשטח, ללא הפרעת הדרג הממונה, ותוך קבלת השונות בין היחידות
רעיון מחולל שני, שאלשיך כבר התחיל לעשות, הוא מתן עצמאות למפקדי תחנות המשטרה להגדיר את יעדיהם התקופתיים, בלי לתת למפקדי המרחבים / המחוזות ולאגפי המטה הארצי להפריע (החלק השני של המשפט הוא הבעיה העיקרית, כיוון שזהו מאמץ תהליכי מתמשך, ולא יוכל להתבצע באבחה אחת).
השונות בין התחנות מתחייבת. לא יתכן שבאילת ובקריית שמונה יעבדו על אותם יעדים, המוכתבים מהמטה הארצי. כל יישוב ובעיותיו, ומשטרה נועדה, בראש ובראשונה לפתור בעיות במקום שבו היא נמצאת! בתהליך הזה, ראש העיר והארגונים האחרים בסביבה המשימתית הם שותפים נאמנים
זוהי חזרה לשיטה המקורית של מה שכונה פעם "שיטור על פי יעדים" (או בעגה משטרתית: "יעדים ומדדים") בתקופת אסף חפץ, שסורס עד מהרה על ידי מפקדי הרמות הממונות. הסכנה היא, שמה שקרה אז יקרה גם הפעם!
הרעיון המחולל השלישי: דירקטוריונים אזרחיים לכל יחידה ולכל רמה משטרתית
כל יחידה משטרתית - מתחנה בשטח ועד אגף במטה הארצי תבוקר על ידי דירקטוריון אזרחי המייצר היזון חוזר בזמן אמת, ואחראי שהמערכת לא תסטה. גם המפכ"ל יבוקר ע"י יו"ר דירקטוריון שהוא אזרח, ולא רק ע"י הדרג הפוליטי.
משטרה אינה צבא. היא משרתת אזרחים. היא חייבת לחוש, הלכה למעשה, את כפיפותה לאזרחים. לא לממשלה! היא לא אמורה לשרת את השלטון. על כן, לדירקטוריונים הללו חייבים להיות סמכויות של ממש. למשל, היכולת להחליט על סיום כהונתו של מפקד, אם אינו עומד בציפיות ממנו.
זה יהיה קשה, מעורר התנגדות רבה, אבל ניתן להשגה בחקיקה מהירה!
תיאוריות. כולם חזקים בתיאוריות. לרוני אין מושג בעבודת משטרה.
לא תמיד צריך מושג בעבודת משטרה פיני. צריך מושג בייעוד המשטרה ותפקידיה בחברה דמוקרטית. את זה רוב קברניטי המשטרה אינם מכירים למרבה התדהמה. לצערי, אף אחד מהם לא יעבור בחינה של הקורס "מבוא ללימודי משטרה ושיטור". אז אני מעדיף מישהו שמבין את המהות (רוני למד אכיפת חוק באוניברסיטה העברית) על השולטים בפרטים…
פנינה פז כתבה:
פיני – אפשר לשאול למה אתה מתכוון בכותבך "על רקע הצלחתו קצרת הימים של קודמו, בנצי סאו, לייצב את המשטרה"?
בהחלט. אחרי בלגן קשה לארגון ללכת ישר לרפורמות מהותיות. שימי לב שהארגון מתפקד ומחזיר לעצמו את הביטחון העצמי שלו. כך היה גם בשב"כ. אחרי קן 300, יוסף הרמלין ייצב את הארגון, אבל יעקב פרי שינה אותו (כשל ערכי); אחרי רצח רבין, עמי איילון החזיר לשגרה, ואבי דיכטר שינה… כך, אני מקווה, קורה גם כאן…
ליאור נדיבי השיב:
כל קצין במשטרה עובר הערכה תקופתית ע"י פקודיו, עמיתיו ומפקדיו ומקבל ציון משוקלל בהתאם.
ועדה כזאת, שכן תכלול נציג מתאים מאמ"ש משטרה, תוודא שנבחר לתפקיד זה שקיבל את ההערכות הגבוהות ביותר ולא זה שמקורב יותר.
לצורך זה צריך סך הכל לדעת לקרוא מספרים…..
ליאור נדיבי כתב:
מכל הרעיונות, זה הכי חשוב והכי נכון:
הרעיון המחולל הראשון: שינוי שיטת המינויים
הרעיון המחולל של שינוי שיטת המינויים, ויצירת וועדות מינויים לא תלויות, חיצוניות למשטרה הוא האפקטיבי ביותר לשינוי דרמטי בתרבות הארגונית המשטרתית. לשיטה זו לא חסרות חסרונות, אבל יתרונה בכך שהיא משנה, באבחה אחת, את המשטרה לתמיד. לא עוד "שמור לי ואשמור לך"… לא עוד חיפוי על מפקדים… היא שוברת את קוד הנאמנות הארגוני, שהוא העוגן של תרבות המשטרה הנוכחית.
שימו לב לתחכום: לא את הבעיות שבשיטת המינויים הקיימת באה התכנית לפתור, אלא את בעיית התרבות הארגונית. על כן, זו לא שיטת מינויים טובה יותר, אלא אמצעי לעשות משטרה בריאה יותר, כיוון שהיא מצמיחה מפקדים אחרים, ותרבות שונה! (בעיות לא יחסרו כתוצאה ממנה, אבל זה יהיה כבר ארגון אחר!
פנינה פז כתבה:
אתה מציע שתהיה ועדה חוץ משטרתית עם אנשים שלא קשורי םבכלל למועמדים או לטוענים לכתר שלא זכו להיות מועמדים – והיא תחליט? זה כמו להביא אותי להחליט על אנשים שאין לי שום מושג מי הם ומה הם יכולים או שלא.
נראה לי קצת כמו לשפוך את התינוק ביחד עם המים.
פנינה ליאור צודק. אם אני לא תלוי במפקד שלי אני יכול לחלוק עליו. אין היום מחלוקות ענייניות במשטרה. יתרה מכך. אני צריך לגבש תפיסת עולם. אני רוצה לכתוב על הביטים משטרתיים. סוף סוף ניפטר מהאנטי אינטלקטואליזם שהורס כל חלקה טובה…