האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עוד לא הספקנו לעכל את השינויים שהכניסו בני דור ה-Y, וכבר מידפק על דלתות שוק העבודה דור חדש, שונה מקודמיו: דור ה- Z. החלוצים של בני הדור הזה (ילידי המילניום) כבר גודשים את הקולג'ים במדינות המערב. השפעתם על שוק העבודה בישראל תתאחר במקצת, מן הסתם, בגלל השירות הצבאי והטיול הגדול, מה שמאפשר לנו לנצל את פסק הזמן הנוסף הזה על מנת ללמוד כיצד הולך השוק הזה להתעצב, על ידיהם.
'קיפוח יחסי' (Relative deprivation) – להבדיל מ'קיפוח אוביקטיבי' – הוא הרגשה סובייקטיבית (אישית) של אדם, שנוצרת מתוך התייחסות לקבוצת התייחסות מסוימת. מונח זה נטבע על ידי הסוציולוג סמואל א' סטופר, במלחמת העולם השנייה. משמעו, שאנחנו מעצבים את הרשמים שלנו, לא בצורה גלובלית, אלא בצורה מקומית. אנחנו לא מציבים את עצמנו בהקשר הרחב ביותר האפשרי, אלא משווים את עצמנו עם אנשים 'שנמצאים אתנו בסירה אחת'. תחושת הקיפוח שלנו היא יחסית…
ארגון הוא מערכת של אנשים, שהתנהגותם מניעה אותו – בין היתר – להצלחה וגם לכישלון, וכדי להניע אנשים נכון צריך פסיכולוגיה. ניתוב ההתנהגות של העובדים והמנהלים בכיוון הנכון – להשגת מטרות הארגון – זו אחת המשימות החשובות ביותר של המנהל. וכדי שיצליח בכך, הוא צריך את הפסיכולוג לידו…
קשה לתאר את עולם העבודה המודרני ללא מהפכת הטכנולוגיה: הדואר האלקטרוני, הסמארטפונים, הוואטסאפים הצ'אטים הפייסבוק, האינטרה-נט האירגוני ודומיהם, שינו לחלוטין את חיינו, כולל את חיי העבודה שלנו: כשם שאנחנו מעצבים את הטכנולוגיה על פי צרכינו, הטכנולוגיה משנה אותנו בהתאמה. היא שינתה את דרכי העבודה שלנו באופן מהותי, ממה שאלה היו לפני עשור. כיוון ש'אין ארוחות חינם', היתרונות והמחירים שלובים זה בזה.
המונח נרקיסיזם (narcissism) שאול מהמיתולוגיה היוונית, בה מסופר על עלם יפה תואר בשם נרקיסוס שכל עלמות החן אהבו אותו, אך הוא לא שם לב לאף אחת מהן. אחת מעלמות החן המאוכזבות קיללה אותו והאלים הענישו אותו שיאהב את עצמו עד כלות וכך נרקיסוס התכופף לשפת אגם, שם ראה את בבואתו ומיד התאהב בעצמו.
זהו מאמר שני בסדרה זו, המתאר ומבהיר תהליכים מתוך קמפיין בחירות לרשויות מקומיות, בעזרת רשתות מורכבות. תחילתו של כל קמפיין בהתהוות של קבוצה סביב מועמד. ככל שעובר הזמן, מביאה פעילות הצוות ליצירת קבוצה גדולה והולכת סביב לו. מטרת הקבוצה הזו להתרחב במהירות ולצבור מסה קריטית בסמוך לבחירות. התהליך הזה טומן בחובו הזדמנויות, וגם סיכונים…
קליקה (Clique) היא קבוצה בארגון (group): תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. ניתן לחלק קליקות לשתי קבוצות עיקריות: 'סגורות' ו'פתוחות'…
נכון שהיום ניתן לראות יותר ויותר מנהלים צעירים במעלה ההיררכיה הארגונית. אבל, חלקם של בני דור ה-X בהנהלות הארגונים גדול, ואנו פוגשים אותם בראיונות עבודה, במסדרונות הארגון, במפגשים עסקיים… כמנהלים שלנו… פעמים רבות אנחנו אמורים להידיין איתם כשאנחנו מבקשים קידום או שיפור של תנאי עבודה…
מה בין 'מנהיג' ל'מנהל'? מה עוד לא נאמר בסוגיה זו? הררי מילים נשפכו עליה, ולא הצליחו להבהיר, ולו מעט, מהעכירות המלווה את העיסוק בתופעה, ולא בכדי. ברוכים הבאים לאחד החוליים הגדולים של מקצוע הניהול: התופעה הזו מכונה: 'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) ו'ניהול שטויות' (bullshit management)…
'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) – והמונח הפחות נפוץ: 'ניהול שטויות' (bullshit management) – מתארים ארגונים שלוקים בהונאה עצמית ארגונית ובעשיית יתר, ושעיקר האנרגיה הארגונית שלהם מבוזבזת על אימוץ עולם מונחים ריק מתוכן, תוכנית הכשרה ניהולית יקרה בזמן ניהולי (ובכסף), וכל זה – כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים, מדברים ומתנהגים…
