מורכבות בביטחון לאומי

קבוצה המצביעים הגדולה ביותר היא הלבנים, אבל, רק 60% מבעלי זכות הבחירה הלבנים מממשים את זכותם ומצביעים בפועל.
הסיבה העיקרית לכך היא חוסר אמון מוחלט בממשלה הפדרלית. העובדה שנדמה לציבור שיש חוק אחד לציבור, וחוק אחר לנבחריו, העצימה את תחושת חוסר האמון לאורך ה 20 שנה האחרונות. פרשיות המין של ביל קלינטון ופרשת המיילים של הילארי קלינטון והעובדה ששניהם יצאו מהם ללא נזק כלשהו הגדילו את התחושה הזאת אף יותר. אם רק 5% מאותם 40% שאינם מצביעים יגיעו להצביע, אנחנו במירוץ אחר לחלוטין לנשיאות!

יש אומרים כי גדר הביטחון של ישראל ביהודה ושומרון מונעת פיגועים על ריכוזי אוכלוסייה. אבל כאשר הפלסטינים הם מעברו השני של הגדר, נוצר בעצם מצב ביטחוני גרוע יותר. הגדר היא 'מערכת סגורה'; הגנה עליה מחייבת סיורים ומערך מצלמות שיגרתי. לכל מערכת מכנית יש נקודות שאותן ניתן לעקוף (למעשה, הסיבה לעיכוב בבניית הגדר בדרום הר חברון היא כי חלקים ממנה נגנבו). אויב שמבין מערכת הגנה כזו, יכול לעקוף אותה.

בעולם החדש ייאלץ הצבא האמריקני להסתגל לאבדן היתרונות שליוו אותו שנים רבות. היתרון הטכנולוגי האדיר ממנו נהנה הצבא האמריקאי ב-70 השנים האחרונות הולך ונסגר במהירות והוא עומד לפני אתגרים מהותיים בכל מתווה של לחימה עתידית. גם העליונות האווירית ממנה נהנה מאז ימי נורמנדי – תעלם, והוא ייאלץ לפעול ללא עליונות אווירית… ובעולם הזה עולה כוח חדש וחזק שכמוהו לא נראה קודם – סין… ".

כדי להתחיל במהלך מחולל שינוי, חייב אדם קודם כל להכיר בפער בין מה שהוא באמת רוצה שיקרה לבין מה שקורה. ואז, נדרש האדם למאבק ולאמונה. אם האדם מקבל את הנסיבות כמצב קבוע, שאין בידיו לשנותו, אז המצב הנתון אכן מקבע גם את תודעתו. אך אם אדם בוחן ללא הרף, כיצד יש בידיו לשנות את הנסיבות, כאן טמון המפתח לשינוי. כאן מתחילה הישועה ונפתחת הדרך לגאולה. לגישה כזו, קוראים בפשטות משיחיות: האמונה שלמרות הסבל והקשיים הקיימים, הכל יכול להתהפך לטובה.

אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…

בהוטן, מדינה קטנה בהרי ההימלאיה – בין הודו לסין – הייתה הראשונה בעולם לרתום את האושר הסובייקטיבי של תושביה ככלי לקביעת מדיניות הממשלה, ולהשתמש במדידה הסובייקטיבית של אושר התושבים ככלי לקביעת מדיניות… שאלת האושר הציבורי הפכה רלוונטית בעת החדשה, לאור תכני הרעיון הליברלי, האזרחי והמדיני, באשר למטרותיה של המדינה: היא קיימת למען הפרט, ואם אינה שומרת על שלומו ורווחתו (וגם על אושרו…), היא מועלת בתפקידה…

מה חושב הצד הפלסטיני על פרשת פיצוץ טקס חלוקת פרסי אופיר? הם לא באמת מעניינים את היהודים, משני קצות המפה הפוליטית. בדרך מופלאה, הפלסטינים הם רק אמצעי לריב, אצל הימין והשמאל כאחד. אז אותי זה דווקא מעניין. הניתוח פרוס לפניכם…

שאלת יסוד במדע המדינה היא, האם ניתן לדרוש מהתנהלות שלטונית להתנהל רק בתהליכים סדורים, גלויים ומושלמים מבחינת הנוהל התקין? או, האם מותר לה להתנהל בעורמה ולקיים במקביל שתי מגמות סותרות, אחת גלויה ואחרת סמויה?

הבעיות המעיקות יותר מכל על צה"ל הן בעיות חברתיות מול החברה הישראלית, ובעיות חברתיות בתוכו. אלה מטרידות, לטעמי, יותר מהחמאס, החזבאללה והפלסטינים ביהודה והשומרון. זה משקף גם את המחלוקות העמוקות בחברה הישראלית בכל התחומים ולאו דווקא בשאלת עתיד יהודה והשומרון. החברה הישראלית השתנתה מאוד וחלק מהשינויים מוקרנים אל צה"ל ולא לטובה. התבוננות במרחב שלנו – ואפילו בברית המועצות לשעבר, במזרח אירופה ובמי שהייתה יוגוסלביה – מראה שמדינות לא התמוטטו בגלל אויב חיצוני אלא קרסו אל תוך עצמן, משום שלא הצליחו לטפח ולשמור על אחדותן הפנימית והתפצלו לפרגמנטים דתיים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים. אינני סבור שמדינת ישראל עומדת על סף תהום וגם לא צה"ל. אבל הכיוון לא מעודד.

מרחב הסְפַר – על קשייו ואתגריו – הוא מרחב פוטנציאלי להתהוות העולם החדש. כך לדוגמה, השכונות הערביות מחוץ לחומת ההפרדה בירושלים הן הזדמנות אסטרטגית למי שמוכן לשאת על כתפיו את נטל המאבק, ולזכות מתוך כך בשותפות אקטיבית לעיצוב המגמות המתהוות במרחב ומעצבות את עתידנו.