האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בבשורת המדינה המודרנית תלו תקוות שתצליח למלא את מלוא הפונקציות החברתיות שכביכול עבר זמנן: משפחה, חמולה ושבט. הפרט ייחל למציאות חדשה שתאפשר לו במסגרת המעטפת המדינתית התומכת, להשתחרר מעול כבליי משפחה וחמולה. אלא שהמדינה למרות מכלול מאמציה, מתקשה עד מאוד במילוי מלוא מעטפת הצרכים של הפרט מלידה ועד זקנה…
התבוננות במצרים וירדן מראה, שהביטחון האזורי מאוים על ידי קשיים כלכלים. אם מהומות יפרצו בשתי המדינות, תהיה לדבר השפעה קשה על האזור כולו בעשורים הבאים. הסיבה העיקרית לאיום זה היא העובדה שהאופוזיציה העיקרית – גם במצרים וגם בירדן – היא ג'יהדיסטית איסלאמיסטית במהותה. מהומות מקומיות בירדן ובמצרים ישמשו את הקבוצות הללו כנקודת משען, להרחבת השפעתם האזורית.
המושג עובדות אלטרנטיביות (Alternative facts) משמעו, שקר מכוון ומוחצן בתקשורת, כאשר כולם יודעים שאתה משקר. זאת בשונה מדיס-אינפורמציה שהיא שקר המכוון להונות ולהטעות את השומע: "בניגוד לכם העיתונאים שמשקרים בהחבא, שאומרים דבר אחד ועושים אחר, אנחנו משקרים בפנים באופן כזה, שכולם יודעים שאנו משקרים…".
אחת המילים הפופולריות ביותר בז'רגון הישראלי היא המילה 'כשל'. זו המילה המובילה את השיח הציבורי והפוליטי בעשורים האחרונים, והיא טומנת בחובה שטחיות, חוסר הבנה והזנייה של השיח הביטחוני למטרות פוליטיות. למערבולת המיותרת הזו השליך עצמו מבקר המדינה בדוח – העקר לטעמי – על מבצע צוק איתן ו'מלחמת המנהרות', כאילו חסרנו מומחים ל'בדיעבד'…
לא שאני מבקש לפטור את הנהגת המדינה והצבא מן התביעה לעשות כל שביכולתה על מנת להתכונן כראוי ולהתנהל נכון בשעות מבחן הרות גורל. להיפך. אלא שנדרשת קודם כל חקירה עצמית תרבותית של עצמנו כחברה, על ציפיית היתר שאנו תולים בתהליכים ונהלים קבועים לניהול ענייני המדינה. מלחמה היא אירוע שמעצם הגדרתו בהתהוותו יכול לצאת משליטה. מי שמבקש חקירה על מנת להפוך מלחמה לאירוע מנוהל לפי תכנית סגורה מראשית עד אחרית, כאילו הייתה ניהול ותכנון פס ייצור, דומה לאדם שמבקש לקבוע מראש את אופיו של תינוק עוד בטרם הריון. גם בעידן המודרני, לא הכל בידי אדם!
בזכות קיומה של האוכלוסיה האזרחית בשטחי יהודה ושומרון, צה"ל פועל – בשני העשורים האחרונים – בסדר כוחות קטן יחסית. הוא נתמך בשליטתו במרחב, בקיומם של מאות אלפי יהודים הממלאים בנוכחותם ובתנועתם היום יומית במרחב את פונקציית המסה. גם בימים אלה צה"ל מפעיל ביהודה ושומרון לא יותר מ-18 גדודים. במספר הלוחמים מדובר בפחות מ- 10,000 לוחמים. לשם השוואה נזכיר כי לאבטחת משחקי היורו בצרפת בקיץ זה, הוצב לפעילות סדר כוחות של כ- 100,000 חיילים ושוטרים.
ללא אחיזה מתמדת בשטחי C במלואם, אין למדינת ישראל גבולות בני הגנה. האופן האישי בו התווה רבין את מרחבי C מגלם את הבנתו מרחיקת הראות, לחיוניות אותם מרחבים שמעבר לקוי 1967, בהם מתחייבת אחיזה ישראלית מלאה. הגיעה העת להדגיש כי יש יותר מדרך אחת למימוש הגיון שתי המדינות. מתוך הבנה מחודשת של האינטרס הביטחוני הישראלי במרחב C, מדינת ישראל צריכה לפעול שם, למימוש הפוטנציאל הנחוץ לה, במלוא תנופת הבניה.
החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?
אחת הטעויות הקשות, שמחירן עצום, היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992: פעילי הטרור הוצגו כקרבנות; ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני; העברת ידע טכנולוגי – כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה – שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים; ותורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם – וביניהם טרור המתאבדים – הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.
ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת גורס, בין היתר, כי על מנת להגן על ערכי הדמוקרטיות המערביות, אין מנוס משימוש בשיטות הרחוקות מערכים אלה, כרחוק מזרח ממערב… . הסדרה "מנהל לילה" (וגם הספר) מזכירים לנו, שלעתים – הרבה פחות נדירות משהיינו רוצים שיהיו – סדר הדברים משתנה וטובתם של פרטים, אנשי עסקים וחברות, קודמות לזו של הכלל ואף באות על חשבונו…
