מורכבות בביטחון לאומי

שירה רבן לא מעניינת את עורכי הדין שלה, כהוא זה. הדבר היחיד שמעניין אותם הוא הסיבוב הפוליטי, והסיבוב הזה נערך עתה על גבה!

בַּנְדִּיט בתרגום חופשי, הוא עבריין. אבל בישראל המלה הזו השתרשה יותר כמעין מילת חיבה ל'פרחח'. משמע, ערמומי, יצירתי, תכמן… בנדיטים הם צרה צרורה לצבא בעתות שגרה (ופעמים רבות, גם במהלך המלחמה), אולם, אין להם תחליף ברגע של מבחן הישרדותי. כאלה היו, למשל, גנרל האוויריה האמריקני, בילי מיטשל; הפילדמרשל הגרמני, ארווין רומל; הגנרל האמריקני (שלושה כוכבים) ג'ורג' פטון…

שורש התודעה שמכוננת את היגיון המאבק של המאמינים, בני דת האסלאם, מגולם במושג "אל מוּקאוומה" (مقاومة), המתורגם בעברית בטעות ל'התנגדות'. הוא משלב בתוכו שישה מרכיבים: (1) הניסיון המתמיד ליצירת התהוות חדשה, בדרך להשגת המטרה האסטרטגית; (2) המוכנות למאבק אינסופי עד להשגת המטרה; (3) במאבק הזה, כל האמצעים כשרים; (4) חובת ההשתדלות המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי; (5) גמישות ואורך רוח, בהתמודדות עם קשיים; ו- (6) הנכונות לסבול הרבה במעלה הדרך.

זהו מאמרו השני של האלוף במילואים גרשון הכהן, העוסק במושג, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף). זהו פתגם ערבי ידוע. המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו. הכהן ממחיש זאת על רקע האירועים בגבולנו הצפוני…

אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית…

במלחמות של תקופתנו, לאמירות שמאחורי הפעולות הצבאיות יש משמעות, לא פחות מהפעולה עצמה. מבחינה זו, דובר צה"ל הוא תפקיד מבצעי, וכך צריך לבין את הדוברות הזו. מטרתו לדאוג לכך, שבכל הנוגע לגבולנו הדרומי, החיכוך יישאר על אש קטנה בלי להידרדר לטלטלה כוללת.

מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות  להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

ב-9 בספטמבר 2017 יצאה משלחת סיוע מתנדבת למיאמי, ארצות הברית, לגיבוי ולסיוע לקהילה היהודית שם, על פי בקשתה. ב- 20 בספטמבר יצאה משלחת הצלה רשמית של פיקוד העורף, לסיוע בתוצאות רעידת האדמה במקסיקו, לאור בקשת הרשויות המקסיקניות ואישור הדרג המדיני בישראל. מתי, ולאן, נכון ועדיף להוציא משלחת מתנדבת, ומתי רשמית? מה ההבדלים ביניהן?