גרשון הכהן: מיטוט חמאס – אינטרס ישראלי?

נניח שקיבלנו את ההצעה לכבוש את עזה, למוטט את שלטון החמאס ולהעביר אותה לידי הרשות הפלסטינית: "רשות  אחת , חוק אחד, נשק אחד". האם זה רצוי למדינת ישראל? הברור מחייב התייחסות לשלוש שאלות: שאלת העיתוי; שאלת יכולת המימוש; ושאלת ההתאמה לאינטרסים הישראליים הגלויים והסמויים…

אלעד רזניק: תמיר פרדו והזיכרון הישראלי הקצר…

יסלח לי תמיר פרדו על דברי, אבל, הוא שנים ארוכות מדי חלק מחבורה, שבטוחה שהשמש זורחת לה מהישבן, והדרגות עלו לה על ראש שמחתה… שהרי, מה הייתה פרשת הרפז, אם לא ניסיון של קצינים, להכתיב לדרג הנבחר את התנהלותו, בכל מחיר ובכל דרך!

אלעד רזניק: כפופים במדינה דמוקרטית

הפרשות הללו – שחוזרות שוב ושוב – מחזירות אותנו לדיון במדע המדינה על ההבדלים בין נבחרי ציבור לעובדי ציבור, ואם עובד המדינה הבכיר יכול להיבחר רק על סמך כישורים, או גם על בסיס השקפה פוליטית וזהות רעיונית עם הקברניט. דומה שהתשובה ברורה!

גרשון הכהן: אז מה עושים עם עזה?

מהסיבות הלא נכונות, הביאה השתלטות חמאס על עזה למתנה הגדולה ביותר שקיבל הביטחון הלאומי הישראלי מאז הסכמי אוסלו: לפיצול העוצמה הפלסטינית לשתי ישויות יריבות. ובנוסף, קיבלנו מעין ניסוי מעבדה של שני מודלים, שמאפשר לנו לבדוק, היכן המצב טוב יותר בתנאי מחיה ובזכויות אדם, לשני העמים: במודל העזתי או בזה שביהודה ושומרון…  

אלעד רזניק: מבצע קוברה – הרקע

מבצע קוברה, שנמשך בין ה- 25 ל- 31 ביולי 1944, היה מתקפת שריון, חיל רגלים ומטוסים גדולה של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, אשר הביאה להתמוטטות קווי ההגנה הגרמניים לאחר הפלישה לנורמנדי. כיבוש קאן היה המטרה החשובה ביותר של יום הפלישה, ההיסטוריון הבריטי ליונל אליס הגדיר את התכנית לכיבוש קאן כחלק השאפתני ביותר בתכניות יום הפלישה כיוון שאזור קאן הכיל את קו ההגנה הגרמני החזק ביותר בנורמנדי. הוא נכשל… אלעד רזניק מנתח את סיפור המבצע במספר פרקים…

אלעד רזניק: הסכם עם הרוסים? באמת?

"רוסיה מרחיקה את האיראנים מגבול ישראל" בשרו כותרות העיתונים שלנו. כך למשל, כתב ב'מקור ראשון' על "שינוי שחל במדיניות הרוסית בנוגע להתבססות של כוחות איראנים בקרבת גבול רמת הגולן וירדן". האמנם?

פנחס יחזקאלי: אי הבנה, אבל שיטתית – קליפורד גירץ והפרשנות של תרבויות

הבריטים לא הבינו את הגרמנים; והאמריקנים לא הבינו את היפנים לפני מלחמת העולם השנייה; העולם הנוצרי וגם אנחנו לא מבינים את המוסלמים הרדיקלים כיום… מכלול היחסים הבינלאומיים נגוע באי הבנה שיטתית… המושג הזה, "אי הבנה שיטתית" (systematic misunderstanding) נטבע על ידי אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 קְלִיפורְד ג'יימס גִירץ

פנחס יחזקאלי: מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע'

מאז ה- 7/10 הבנו על בשרנו מה שווים הפרשנים והמומחים, כי מומחים יש רק לעבר. לא לעתיד! אבל יש בינינו כאלה, שלא ילמדו כנראה לעולם… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אלעד רזניק: חכמים הזהרו מפני פרשנים

רובנו סובלים מהטיות והרוב המוחלט של האנשים אף יעקם את העובדות על מנת שיתאימו להן לתאוריה. מעטים גם הפרשנים המסוגלים לשים את עצמם בצד ולהתייחס לעובדות עם מינימום הטיה… ישראלים (וגם אחרים…) היזהרו מפרשנים!

אבי הראל: כדורגל ופוליטיקה ערב מלחמת העולם השנייה

כדורגל אינו רק משחק ספורטיבי גרידא, וכבר קודם מלחמת העולם השנייה, הוא הפך לכלי של הפוליטיקה הארצית. הנאצים ראו בו כלי שיחפה מצד אחד על כוונותיהם, ומצד שני, מיצג ספורטיבי הבא להכשיר את גרמניה בקהילת העמים, גם לאחר שהמסווה של הרייך השלישי החל להתגלות…