אלעד רזניק: המערכה המדינית על רמת הגולן מתקרבת…

שר החוץ הרוסי קובע: "מעמדה של רמת הגולן נקבע על ידי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם. אני חושב ששינוי הסטטוס של רמת הגולן – שלא על ידי החלטה חדשה של מועצת הביטחון – מהווה הפרה של החלטת המועצה". כך נורתה היריה הראשונה במערכה המדינית על רמת הגולן…

אלעד רזניק: המשרד להעצמת פעילי ה- BDS

אזרח אמריקאי שקיבל ויזה ויושב במעצר בנתב"ג עד לתום ההליכים המשפטיים והאחרים. אירוע כזה הוא אירוע תקשורתי שלילי בעבור מדינת ישראל. פעילי ה- BDS רחוקים מלהיות טפשים. הם יבינו, עד מהרה, את השיטה; ויבחרו להגיע לנתב"ג ולשבת במעצר, תוך כדי שהם מנצלים את ההליך המשפטי המאפשר להם לערער. זה מה שרוצה מדינת ישראל? 

גרשון הכהן: האם המשך בניית הגדר היא פעולה מידתית?

השימוש במושג המידתיות – נר לרגליו של בית המשפט העליון כאבן בוחן מרכזית לבחינת סוגיות רבות ובכללן סוגיית הגדר, בין היתר בשאלת התוואי והצידוק העקרוני – צריך לעורר גם בנקודה זו את השאלה: האם בתנאים שנוצרו מאז תחילת בניית הגדר, המשך בנייתה יכול להיחשב לפעולה מידתית?

גרשון הכהן: הפלת המטוס הרוסי כהיסט אסטרטגי

השלטונות הרוסיים מקדישים תשומת לב רבה למאמצי עיצוב הסיפור ההיסטורי, בהתאמה לאינטרסים המובילים אותו. מיומנויות אלה, אינן מותירות סיכוי רב לבירור עובדתי ענייני בין ירושלים למוסקבה…

גרשון הכהן: 'אייקון' הסכסוך הישראלי-פלסטיני

במו ידיה, בהשקעה של מיליארדים ולאורך שנים, העניקה ישראל לפלסטינים את אחת המתנות היקרות ביותר המסייעות להם כיום בקידום מטרותיהם בזירת דעת הקהל העולמית – ישראל בנתה עבור הפלסטינים אייקון בינלאומי המסמל יותר מכל את טענותיהם לכיבוש ול'אפרטהייד' – את הגדר…

גרשון הכהן: הגדר משבשת את אופן הפעולה של צה"ל במרחב

המשך קיומו של פרויקט הגדר מציב בפני מקבלי ההחלטות את השאלה: כיצד אנו מבקשים להסדיר את המרחב ומה הסדר המרחבי המועדף לצרכינו?

אלעד רזניק: בלגן בבקרת הגבולות

עזבו את הקטע הפוליטי בפרשת לארה קאסם… למה בלגן? היכן אפשר לראות מה הם הקריטריונים המונעים כניסתו של אדם, מי קבע מה הם, על פי איזה חוק מי מנהל את מאגר הנתונים ואיפה זה התפרסם? המערכות הישראליות עד כדי כך לא מסונכרנות? כשהיא ביקשה וויזה לא ידעתם על עברה בתנועת ה BDS? למה לטרטר את הבן אדם?

אלעד רזניק: הסיוט הרפובליקני שהתבדה…

למרות שפרשת קוואנו התרחשה אצל הדודנים, בצידו השני של האטלנטי, להחלטה יהיו השפעות על המתרחש בישראל; וזאת, משני טעמים: האחד – תהליכים חברתיים מגיעים מארה"ב לישראל באיחור של כמה שנים. הצלחה של כל תנועות הנשים הייתה תורמת משמעותית להיווצרות נורמות חברתיות בעייתיות, שאנו מרגישים אותן היטב, כבר עתה. השני – פסיקות של בית המשפט העליון בארה"ב משמשות כתקדימים, גם בישראל… 

אלעד רזניק: תנועת MeToo# – לינץ' בכיכר העיר

אפשר להבין את העדויות המאוחרות על מקרי ההטרדה המינית לאחר זמן. אי אפשר להבין את הלחץ להעניש אחרי כל כך הרבה שנים! מוטרדת שתבחר שלא להתלונן בפרק זמן סביר חייבת להבין שלאחר שנים, יש גם פנים אחרות לצדק, ולפעמים כשמחכים 36 שנים, כלל לא בטוח שהצדק יעשה או ייראה…

גרשון הכהן: הסמינר שנתן לנו יחיא סינואר

אנשים בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית – ובתוכם, יהודים – מתקשים להבין אנשי אמונה כמו יחיא סינואר, שעושים שימוש באמונתם בחיי יום יום. בניגוד ליהודים מברוקלין, שאומרים בסוף ליל הסדר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", אבל לא עושים כלום, חובתו של האדם המאמין היא לא לחכות למשהו משמים, ולראות מה הוא יכול לעשות…