איך סוכל מינויו של רפול לשר לביטחון הפנים

קציני משטרה בדרגת ניצב הם בדרך כלל כאלה, שהשיטה היטיבה עימם; והם הצליחו לטפס למעלה בזכות קוד הנאמנות. לכן בדרך כלל, הם יישארו לעד נאמנים אליו; ונדיר יהיה למצוא כאלה שיהיו מוכנים לחשוף סודות מבפנים, בנושאים המביכים את המשטרה. הראיון עם ניצב בגמלאות יעקב בורובסקי, שונה!

אלעד רזניק: מבצע מאסף – חלק רביעי – מאיטליה לאנגליה

מבצע מאסף היה מבצע בנאלי יחסית, נטול אירועים מיוחדים אבל הוא נותן פרופורציות לשאלה, מדוע לא הופצצו מחנות ההשמדה: מחנות ההשמדה מוקמו בצידה המזרחי של אירופה. בשביל לתקוף יעדים במרחק כזה מהבסיסים באנגליה היו צריכות בעלות הברית לרכז מאמץ לוגיסטי אדיר. ריכוז מאמץ שכזה היה להערכתי פשוט בלתי אפשרי ללא פגיעה של ממש במאמץ המלחמתי העיקרי של בעלות הברית…

פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית, ההיבט התורתי

'אכיפה בררנית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל – כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים – פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם – או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקרבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק…

יורם אטינגר: גבול ביטחון במזרח התיכון

גבול ביטחון אינו מושתת על שלום, אלא נועד להתגבר על הפרת-שלום פתאומית. האתגר העליון של גבול ביטחון הוא הבטחת קיום ארוך-טווח במזרח התיכון הגועש, ולא קידום שלום – שהוא יעד מבורך – באזור שעדין לא חווה שלום בינערבי…

פנחס יחזקאלי: מלחמת ההתשה 1970-1967, באתר 'ייצור ידע'

מלחמת ההתשה (حرب الاستنزاف, חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967, ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" ("חרב אל-אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים, ובניצול הפסקת האש לקידום סוללות טילי קרקע-אוויר לקרבת התעלה, תוך הפרת ס' 3 להסכם.

אלעד רזניק: דיפ סטייט ישראלי?

כדי להבין עד כמה מטופשת ההשוואה – שעושים גד טאוב ודומיהם – בין ה'דיפ סטייט' האמריקאי ל'דיפ שטעטל' הישראלי, הנה סיפור קטן ודמיוני (בחלקו), ה'מתרגם' את המציאות הישראלית לזו האמריקנית…

עמר דנק: סנקציות – האם זה עובד?

האם סנקציות הן אמצעי מוצלח להשגת מדיניות? מתוך 224 מקרים של הטלת סנקציות – שהוטלו ב-100 השנים האחרונות – הושגה הצלחה מלאה בהשגת המדיניות ותרומה קריטית לסנקציות ב-14 מקרים בלבד! בכל מקרה, סנקציות הן בדרך כלל תהליך ממושך וגם כאשר הן נושאות פרי, זה לעיתים עניין של שנים…

עודד עמיחי: בין לייזר לכיפת ברזל – משחקים במספרים!

מערכת הביטחון מתגאה בהישגי מערכת הפלא, כיפת ברזל – 80% הצלחה ביירוטים. אינני נכנס לוויכוח על אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל, למרות שיש לי מה לומר בסוגיה זו, כי הם לא רלוונטים. למרות אחוזי יירוט "גבוהים" אלה, הדרום היה משותק במשך כל ימי הירי, ואף היו פגיעות בנפש וברכוש. אז על מה הגאווה?

עמר דנק: אסטרטגיית "הפצץ וקווה לסיום", חלק ה' – למה הגענו עד הלום?

בשדה הקרב העתידי שצפוי לישראל, חלו שני שינויים דרמטיים. הם מחייבים הסתכלות ארוכת טווח של ישראל על סדרי העדיפויות שלה; לא בקלישאות, אלא בהסתכלות אמתית על הבעיות. ראיה ארוכת טווח היא הבעיה הכי קשה של ישראל. כבר 30 שנה לא נערך דיון רציני על האסטרטגיה הרצויה לישראל!

אלי בר און: קשר השתיקה הגדול

הזמן וההתפתחות המהירה של טכנולוגית הטילים והפגזים המדויקים בהם מצטייד כעת האויב פועלים נגדנו. אמצעי הלחימה החדשים הנ"ל מעצימים בסדר גודל ויותר את כוחו של האויב ויכולותיו להכות בנו. מעצימים עד לרמה שתעודד אותו לפתוח במלחמה לכשישלים בקרוב את תהליך ההתעצמות…