האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לטובת כל מי שלא זוכר: ראש ממשלת ישראל – למרות שאינני נמנה על חסידיו – הוא אחד: בנימין נתניהו. הוא שלא כמו רוב האנשים, שמבלבלים את עצמם לדעת, מקבל סקירות מודיעין, כאלה ואחרות, מיותר מגוף אחד. כיוון שלא מדובר בכוונות אלא ביכולות – כדאי מאוד להאמין לו. הוא לא משקר!
ב- 28 באוקטובר 2019, הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי איראן הציבה טילים מדויקים בתימן במטרה לפגוע בישראל משם. מלבנון? זה צפוי, מסוריה ומעיראק? יתכן, אבל מתימן? על מה מדבר ראש הממשלה? מהו האיום האיראני שמסוגל להגיע מתימן לת"א מרחק של כ 2,200 ק"מ?
אנשי מפא"ת הבינו בשלב כלשהו שצריך לשלב לייזר רב עוצמה במערך ההגנה. את הסקייגארד לא לוקחים – זה בלתי אפשרי, הרי פסלנו אותו. לכן מתחילים לפתח לייזרים מסוג אחר (לייזר מוצק מופעל על ידי חשמל). האם הלייזרים האלו מסוגלים לתת מענה לאיום הקיומי של הרקטות והטילים ארוכי הטווח – לא ולא…
"חוקרים רבים בתחום מדעי הרוח והחברה פנו לאמונה, ש'כל הבחירות הן בחירות פוליטיות, שכל עניין אינטלקטואלי משרת מטרה חברתית כלשהי'… הדגם של הפרופסור כאינטלקטואל ביקורתי, המשחרר את קהלו מסוג כזה או אחר של תודעה כוזבת, מוסד בתוך כמה מגמות אקדמיות, ובראש ובראשונה בלימודי ספרות וסוציולוגיה"…
מן הראוי להסביר לרא"ל כוכבי, כי תחקיר מעמיק, אפילו יהיה חודר "עד לא ידע", בטל בשישים. אם סיבות האירוע לא אותרו, ואחר כך הוגדרו והופקו כלקחים. אם כך יעשה כוכבי. יצוצו לנגד עיניו עשרות תחקירים שבאו בעקבות הפרות משמעת חמורות, באותה גזרה, באותם צירי תנועה, ומול אותו אויב. זאת, בדומה לכאלה, שהשתקפו – ומן הסתם ישתקפו בעתיד – בזירות המרכז והדרום…
מדברים לא מעט על כך שיש דעיכה בדמוקרטיה בעולם. מדדי הדמוקרטיה העולמיים מראים סימני דעיכה עקביים אחרי פריחתה של הדמוקרטיה בעולם. אחרי 'הבום הדמוקרטי' שחווה העולם אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, ופריחתה של הדמוקרטיה בעולם, יש כעת נסיגה…
איראן היא מדינה ענייה במושגים מערביים; זאת, בהתחשב בגודל המדינה והאוכלוסייה האיראניים ובמשאבים הנדרשים לתחזוקתם. בנוסף, איראן מצויה במצב רב השנים בו מוטלות עליה – כמדינה יוזמת ותומכת טרור חיצוני ופנימי – סנקציות כלכליות חריפות ואמברגו (איסור) על מכירת נשק… אבל למרות כל זאת, אין מחלוקת על כך שאיראן כעת היא המנצחת הגדולה במזרח התיכון. מסתבר שמה שלא הורג – מחשל!
יש לדעת ולהפנים כי בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מלחמות בהם משגרים לכיוון מטרות פגזים רבים, שרק מעטים מאוד מהם פוגעים. בעתיד יש להניח כי כל רקטה או פגז שלא ייורטו יפגעו במטרה שתוכננו להשמידה; ופגיעתם במטרה תהיה קטלנית והרסנית. לכן, המשימה החשובה ביותר שלנו במלחמה היא להגן על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הגדולים שלנו, ועל המתקנים החיוניים; לרבות על בסיסי הצבא החשובים.
רבים שאלוני בעקבות מאמרי הקודם, המערכה התורכית נגד האוטונומיה הכורדית – מבט אסטרטגי, איזה לקח ניתן ללמוד מהאירוע הזה. אציע שלושה לקחים עיקריים: חובה להכיר ולהטמיע את תום עידן ההגמוניה האמריקנית ומשמעותו; צריכים להעז לצאת ולפעול מגבולות הוילה בג'ונגל.
וחובה להשתחרר מדיבורי הסרק על מוסר ביחסים בינלאומיים!
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
