אלי בר און: עובדות ושקרים על מערכת כיפת ברזל

לאחרונה, אני נתקל בסיפורים על היכולות המופלאות של המערכת החשובה הזו, יכולות שאין ולא יכול להיות שיש קשר בינם לבין המציאות. אלה הם הזיות שנוגדות כל הגיון מדעי, טכנולוגי, לוגיסטי וכלכלי. אציין כי מקור המידע המופרך הזה אינו ביצרנית; קרי, לא בחברת רפאל!

גרשון הכהן:  אבו מאזן כאיום אסטרטגי

המערכה המדינית שמחולל אבו מאזן, מסוכנת למדינת ישראל לא פחות מן המאבק המזוין המובל על ידי החמאס והג'יהאד האסלמי ברצועת עזה. כניסה למו"מ עם אבו מאזן, במתווה ברק-אולמרט – עם השפעתה הגוברת של איראן, בהצבת מעטפת איומים על גבולותיה של ישראל בצפון ובדרום – טומנת בחובה איום קיומי על מדינת ישראל.

פנחס יחזקאלי: הסכמי ההגנה לא עזרו – הבריטים והצרפתים בוגדים בצ'כוסלובקיה

מעצמות, כידוע (או שלא…) חותמות הסכמי הגנה עם מדינות אחרות כדי להשיג אינטרסים חיוניים-לאומיים. אבל, הן לא תהססנה לבעוט בהסכמים הללו אם האינטרסים החיוניים-הלאומיים שלהן ישתנו. המחשה מצוינת לכך היא בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה, ב- 1938 והפקרתה לחסדי גרמניה הנאצית…

רבקה שפק ליסק: מתי היגרו הערבים לא”י, חלק ב’

מאחר שהערבים היו גורם דומיננטי באזור, העדיפו הבריטים את האינטרס של הערבים על ההבטחה להקים בית לאומי ליהודים. הם ניצלו את הצהרת בלפור כדי לקבל את השליטה על הארץ; ורוקנו מתוכנם את סעיפי כתב המנדט בהדרגה. אבל מדיניות עידוד ההגירה הערבית הבלתי חוקית, הופעלה מהיום הראשון לשלטון ממשלת המנדט…

פנחס יחזקאלי: ‘שלום עולמי’ , אוטופיה מערבית, שמחירה כבד

הרעיון האוטופי של 'שלום עולמי' או 'שלום נצחי' שאב השראה מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18; ומשום מה, גם אחרי פרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', רבים עדיין נתפסים בו בתמימות נוגעת ללב…

רבקה שפק ליסק: מתי היגרו הערבים לא"י, חלק א'

מטרת הספר "מתי ואיך היגרו הערבים לא"י" שיצא לאור בשני כרכים היא להביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני- דתי של אוכלוסיית א"י מהכיבוש הערבי ועד הקמת מדינת ישראל על מנת להפריך את התזה שהערבים הם תושביה הוותיקים של הארץ. מטרת הספר להוכיח שרוב ערביי פלשתינה ( המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ בחלקם בעידוד השלטון המקומי מארצות ערב והאיסלאם בטפטוף איטי. זה חלקו הראשון של המאמר מתוך שניים…

פנחס יחזקאלי: תרבות ארגונית ותרבות של שקר בצה"ל

המושג תרבות של שקר (Culture of Lies) משמעו תרבות ארגונית, שאחד הערכים הבסיסיים שלה הוא שקר והסתרה, בעיקר כלפי הציבור וגורמים אחרים בסביבה הארגונית. תרבות של שקר היא אחד הסימפטומים של ארגונים ביורוקרטיים במצב של סטגנציה. צה"ל – כמו משטרת ישראל למשל – הוא אחד הגופים הסובל מתופעה זו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות של שקר' בצה"ל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אמציה חן: דיווח ללא ניתוח משמעותו, דינו כנפיחה

הפיקוד הבכיר של צה"ל, לדורותיו, התעלם מהכלל המתחייב בכל צבא מיומן, לכך שנתונים כמותיים הנם חסרי משמעות, אלא אם אלה משתקללים כמסד להערכת מצב, יומית/שבועית חודשית /שנתית ורב שנתית. בליית יעד מוגדר, מאבד המידע חשיבות וערך. זולת היותו בחזקת חומר גלם לאשליות ולספקולציות, שאין בהם ולא כלום זולת היותם רכילות לשמה…

פנחס יחזקאלי: הסכמי ההגנה של פולין עם צרפת ובריטניה: מה אפשר ללמוד מזה?

ההיסטוריה לא חוזרת אבל מתפתחת בכיוונים דומים. גם במקומותינו, בתמורה על וויתורים מדיניים, צפה ועולה מידי פעם שאלת ברית ההגנה עם ארצות הברית. לכן, כדאי להעיף מבט נוסף על גורלן של בריתות הגנה, עליהן התחייבו מעצמות. כזו היא למשל, סאגת הסכמי ההגנה שחתמה פולין עם בריטניה וצרפת…

אלי בר און: כיצד הפכו הטילים הבליסטיים המדויקים וטילי השיוט לאיום הביטחוני הגדול ביותר?

גם הטילים הבליסטיים וגם טילי השיוט הומצאו על ידי מדעני גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. אבל היו יקרים מידי; לא מדויקים; והגיעו מאוחר מידי כדי להשפיע על גורל המלחמה. אחריה הטילים נזנחו עד שחידושים טכנולוגיים הפכו אותם עתה לנשק העתיד…