האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של תורת המערכה, וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה ולחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק.
חיזבאללה בחר להיכנס למלחמה עם רעיון מלחמה חדש: לרפא בכל מחיר את תבוסת נובמבר 2024. לכן לפי שעה, מצוקת למעלה ממיליון בני העדה השיעית העקורים מביתם אינה מטרידה אותם. למדינת ישראל לעומת זאת נחוץ להשיב לתושבי הצפון את השקט. במציאות זו, ידרשו כנראה מצה"ל מהלכים התקפיים רחבים יותר כדי לסיים את המלחמה.
ביסוד אסטרטגיית המלחמה שלו, חיזבאללה ממשיך לייחל לחולשת העמידה הישראלית נוכח התמשכות המלחמה, בציפייה למצוקה ישראלית שתיקלע לוויתורים, בעבור עוד תקופת שקט מדומה. במצב זה, יש להמתין בסבלנות להישגי הלחימה של צה"ל, ובתוך כך להכיר כי לאיתנות הציבור ובמיוחד לחוסן תושבי הצפון, יש בימים אלה תפקיד משמעותי בדרך אל הניצחון.
המלחמה החדשה בצפון, מעניקה במבט זה תוקף מחודש לתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית, בתביעתה הישנה להיערך – במקביל להסדרים – בגבולות בני הגנה.
היו מומחים שהביעו תמיהה על ההיגיון בהחלטת ההצטרפות של חיזבאללה למלחמה. אלא שמה שנראה לכאורה כהחלטה תמוהה ובלתי מובנת, מנקודת מבט של רציונליות מערבית, ניתן להסביר בהנחה שכנראה יש לאויב הגיון אחר, ואף הוא לגמרי רציונלי.
ההחלטה המשותפת לנשיא טראמפ ולנתניהו ליציאה למלחמה הייתה כורח השעה בתודעת המבחן המנהיגותי למיצוי אמיץ של הזדמנות אסטרטגית חד פעמית. מרגע זה בו החליטו לפעול, המלחמה נדרשת כמובן לניהול מחושב ואחראי לתקופה ממושכת הדורשת אורך רוח, התמדה ותיאום ציפיות עם הציבור.
למרות שיתוף הפעולה התקדימי, ההבדל בין וושינגטון לירושלים אינו רק בגאוגרפיה, ובהיקף העוצמה הצבאית העומדת לרשות כל אחד מהצבאות, אלא ביסוד האבחון של המצב האסטרטגי. עם ישראל והנהגתו נתונים בימים אלה בשעת מבחן היסטורית ונדרשים לאמונה ועמידה איתנה.
ביקורו של ראש ממשלת הודו בירושלים השתלב היטב בהקשר האזורי המתוח, הנתון בהמתנה למהלכי ארה"ב מול איראן. במערבולת האזורית שהתהוותה בשנה האחרונה, במיוחד לאחר התקיפה הישראלית והאמריקאית באיראן, האזור הולך ומתארגן בבריתות חדשות…
הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל.
מאמר זה עוסק בהבדל שבין הגיונו האסטרטגי של הנשיא טראמפ – המתנהל מול איראן בשיקולי ניהול סיכונים בגידור סיכונים – לבין מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, הנדרש להתנהלות בהגיון של קבלת החלטות בתנאיי אי וודאות.
