האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו…
מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות…
למרות שעונש המוות המקראי הוצא כמעט מהקשרו בידי חז"ל, אנו רואים כי הוא לא חלף מהעולם לגמרי בעולם היהודי הכפוף להלכה. בעיקרי הדברים שהבאנו כאן אודות מצב הקהילות היהודיות בספרד הנוצרית של המאה ה-14. מדובר על מצב בעייתי מההיבט הפוליטי והמדיני, שהניע את ראשי ההנהגה היהודית להגיע להבנות עם השלטון הנוצרי, כדי למנוע התדרדרות מוחלטת…
כאשר פרעה כופר בהשגחה העליונה אין המקרא מסביר באיזו סוג השגחה מדובר. הרמב"ם בפרשנותו לספר איוב מונה ארבעה סוגים של השגחה…
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
אגדות המלך ארתור היו נפוצות בימי הביניים בכל רחבי אירופה. למרות שהמדובר ככול הנראה במיתוס, הרי מיתוס זה נחשב בחלקו לאמתי, עד כי יש חוקרים שטוענים שבסיס המיתוס אמתי ביסודו. למרבה הפלא, נמצא כי מיתוס זה הגיע עד למקובלי צפת במאה ה-16, כולל שימוש שנעשה בו על ידי ר' חיים ויטאל, כהוכחה לכוחו המשיחי…
פרעה מלך מצרים מוטרד על פי המסופר מהאפשרות שאיש מבני ישראל יפגע בגאווה הלאומית של מצרים. כאז כן עתה, הוא נוקט בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי שמצב דברים זה לא יקרה. הגזרות שהוא מטיל על בני ישראל מלוות במסע פרסום ארסי כנגד שהות בני ישראל במצרים, כך שההתנגדות למעשיו הלא מוסריים יתקבלו בהבנה על ידי הציבור המצרי…
על פי המקור ההלכתי ראוי לצום גם בתאריך ט' בטבת; יום מותו של שמעון כיפא הוא פטרוס הקדוש. בתחילה הדבר נראה לא ברור ואף הזוי, אולם לפי המדרש, שמעון כיפא מילא תפקיד מפתח בעצת חכמים, בכדי למנוע את הרג היהודים בידי הנוצרים…
יש סבירות כי יעקב לא נקבר במערת המכפלה, אלא בעיר שכם. המקרא, כאשר הוא מספר על הגעת יעקב לעיר שכם, אומר כך: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה". המקרא לא מפרט מדוע קנה יעקב את השדה, ולאיזו מטרה הוא יועד, אך מעשה זה של קניית השדה בשכם מזכיר לנו את קניית מערת המכפלה על ידי אברהם לצורך הקמת אחוזת קבר משפחתית.
נאום יהודה מול יוסף משקף את מאבק האיתנים, על הנהגת עם ישראל. בעקבות כך, ולמרות גלותם של עשרת השבטים, התפתחה השיטה של שני סוגי משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שלכל אחד מהם יש תפקיד משלו, בגאולה העתידית. הרב קוק מחבר את שניהם כדי מקשה אחת…
