האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מעבר למפח הנפש לראות חברים משלמים מחירים על טעויות, יש משהו בסיפור ההסתבכויות החוזרות ונשנות של בכירים במשטרה שהוא מעבר… היום אעשה שימוש בפרשת ניצב ניסו שחם על מנת להבהיר מעט את התשתית שמאפשרת את ההסתבכויות הללו…
יום העיון הזה נערך במקום מסיבת פרידה מהאלוף גרשון הכהן, בתום תפקידו כמפקד המכללה לביטחון לאומי. הוא עוסק בהתמודדות עם מורכבות. מומלץ להתחיל היישר בע' 53, במאמרו של האלוף גרשון הכהן על הדרך ליצור ידע, ועל היכולת של יחיד לשנות את המציאות למרות המורכבות, ואולי אף בגינה. בנוסף, מדגים המאמר את היכולת ליצור מהפיכה באופן אטי – בדרך של התהוות – שעד שהיא מורגשת כבר מאוחר מידי לשנותה. הכהן מביא לצורך כך את תמ"א 35 כמקרה בוחן.
עפרון רזי ז"ל הוא היזם וההוגה של המערכת הממוחשבת לניתוח רשתות ארגוניות (ONA), ה- D.N.A.-7, ועמד בראש חברת .T.E.C.I עד שהלך מאתנו – ב-11 ביולי 2012 – לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. המערכת החדשה לניתוח רשתות ארגוניות של חברת 'יצור ידע' קרויה על שמו: EFRON.
חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) – או במילים אחרות – למזל (Luck) – על עבודת החקירות… אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה – החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן…
מטרת חוברת זו – שהוכנה על ידי הסמנכ"ל האגדי של טבע לבטיחות, יהודה ארד ז"ל – לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים, דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם, יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] בשנת 1994 פרסם הנרי מינצברג – מחשובי מומחי הניהול של המחצית השנייה של המאה העשרים – את הספר "עלייתו ונפילתו של התכנון האסטרטגי". למרות שעברו כמעט שני עשורים מאז פרסומו, הוא רלוונטי מאוד למציאות הניהולית של ימינו: כאשר נכנס התכנון האסטרטגי לחיינו באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת … להמשך קריאה
סדרת שיחות מרתקת עם האלוף גרשון הכהן בשם הסייפא של הספרא – החשיבה כמשאב בלחימה; בחלוציות (מילוי תפקיד היסטורי); במצביאות; במנהיגות בסביבה מורכבת. הסדרה מבוססת על תורות המערכות המורכבות, הכאוס, הרשתות ועוד. עוד נדונות בסדרה דילמות של ביטחון לאומי, ציונות, משיחיות ועוד. השורה התחתונה של הסדרה: הציונות לא נגמרה, ועל כל יחיד לשאול את עצמו … להמשך קריאה
'צוות שיפור' (Quality Improvement Yeam) הוא כלי של למידה ארגונית; וכלי לשינוי תרבות ארגונית: קבוצת עובדים שמתארגנת לחקור נושא טעון שיפור, ליצור פתרונות, ליישמם ולהטמיעם, בתמיכת ההנהלה, כאשר הנושא יכול להיבחר ע"י הצוות באישור המנהלים; או מומלץ ע"י המנהלים… העיקרון הבסיסי שמאחורי צוותי השיפור הוא, שהידע מצוי בשטח: שהעובדים – ולא המנהלים – הם שמכירים היטב את נקודות התורפה של התהליכים, ואת הדרכים לטפל בהן.
בימים אלה מסיים אלוף גרשון הכהן חמש שנים כמפקד המכללות הצבאיות, ובתוכן, המכללה לביטחון לאומי. להלן דברים שנשא בטקס העברת המינוי למחליפו, לאלוף יוסי ביידץ. כתמיד, הנאום הזה מהווה שעור טוב בסוגיות של מורכבות, מנהיגות ופיקוד צבאי והחינוך לערכים ומקומו בצבא.
באמצע אוגוסט 2011 עמדה המשטרה בבריטניה באחד האתגרים הקשים בתולדותיה – מהומות דמים בלונדון, במנצ'סטר, בבירמינגהם ובערים נוספות, שתוארו בתקשורת הבריטית כ"נוראיים ביותר שראתה לונדון מאז הבליץ הגרמני במלחמת העולם השנייה". צעיר אחד נהרג באופן ישיר במהומות, ושלושה נוספים נהרגו כשניסו להגן על העסק של אביהם (ביסמוט, 2011; חלילי, 2011).
האזרחים שחשו נטושים התאגדו למעין 'משמר אזרחי' ששמר על הבתים והעסקים וניקה את הונדליזם. קבוצות אזרחים אחרות הקימו אתרי אינטרנט שמזמינים עדי ראייה לתעד ולצלם פורעים במהלך מסעות ההרס והביזה כדי לנסות ולאתר אותם ולהביא למעצרם (חלילי, 2011).
התקשורת בבריטניה, וגם בישראל, לא פרגנה למשטרה הבריטית. כך למשל כתב ה'טיימס' הלונדוני על "אוזלת ידה של המשטרה… שבמשך שני לילות רצופים לא מנעה את הביזה, וגרמה לחוסר אמון קשה כלפיה מצד הציבור: המתפרעים נטלו את השליטה בזמן שהמשטרה נטשה את הרחובות…" (ביסמוט, 2011).
כיצד עמדה המשטרה הבריטית באתגר הזה ומהם הלקחים שניתן להפיק מכך לגבינו? בכך עוסק מאמר זה.
