בין תחנת משטרה לצוללת…

לאחרונה התגלגל לידי ספר מ- 1960, המתאר את תהליך הסמכתו של מפקד צוללת בצי ארצות הברית. ההשוואה הייתה בעיני מרתקת ומעוררת מחשבה: לא הכל מתאים לנו. בתרבות המשטרה הקיימת יש הרבה מחסומים בפני מיסודה של שיטה כזו, אבל, שניים מהעקרונות הם לדעתי חובה בתפקידי פיקוד: האחד הוא שנאמנות וקשרים אינם חזות הכל ומתחייבת בדיקה אמתית של התאמה ובשלות לתפקידי פיקוד; והשני הוא בחינה קפדנית ולא מתפשרת של הידע הבסיסי הדרוש למילוי של תפקיד כזה, שכל כך חסר היום בקרב הקצונה בכל הרמות, בתחומים של שיטור במדינה דמוקרטית, טקטיקה ואסטרטגיה של שיטור (לא בנהלים…), ובידע כללי נרחב…

אבי הראל: במה זכה החזיר להיות סמל?

איסור אכילת החזיר, לא היה ייחודי לעם ישראל בלבד, והוא היה נוהג גם בעמים נוספים. במקרא מופיעים מספר פעמים אזכורים אודות מאכלות אסורות. למרות שהחזיר הוא רק אחד מתוך רשימה מכובדת, הוא נהפך בגלל סיבות היסטוריות בצד קביעת חז"ל, לסמל הראשי של איסור זה. ואולי, הסיבה לכך היא, שחז"ל ידעו על הקרבה הגנטית הגדולה, המצויה בין החזיר לאדם, שהגיעה היום אף להשתלת איברי חזירים בבני אדם…

אלעד רזניק: מרווח ההחלטה של החייל

בפרשת אזריה, הצבא קבע את עמדתו והגיע למסקנה החד משמעית, שפעולתו הסובייקטיבית של אזריה איננה סבירה, בהתייחס לנסיבות ששררו בשטח ולפקודות הצה"ליות. מי קבע ? מי שבידיו הסמכות והאחריות. רק לאחר שקבע זאת, הועבר הנושא למצ"ח, על מנת לבדוק אם חצה החייל בהתנהלותו את הרף הפלילי בהתאם לפקודות הצה"ליות הקיימות. בניגוד לרינונים, איש גם לא פגע במוסד התחקיר המבצעי, מי שלא קרא את התחקיר איננו יודע מה כתוב בו, והתחקיר בכללותו לא נחשף לציבור. יש כאן צבא אחד… כדאי לשמור עליו!

אבי ברוכמן: מי יוציא את האבן, שנזרקה לבאר?

יחסי המשטרה עם המיעוט הערבי בישראל ידעו עליות ומורדות. בדרך כלל מתאפיינים היחסים במתח מובנה וברמת אמון נמוכה. פעילות המשטרה מול מגזר זה הייתה בדואליות בין 'שיטור יתר' ל'שיטור חסר'. משמע, 'שיטור חסר' בשגרה, ותגובת יתר באירועים מסוגים שונים שבהם מעורבים ערבים. גם תכנית המפכ"ל והשר, להזרים אלף שוטרים למגזר הערבי, היא מכוונת אכיפה (משמע, שיטור יתר) ולא מכוונת שירות.

בין שיטור יתר לדיבור יתר!

זה – שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות – אנחנו כבר יודעים מזמן. השילוב – שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו – הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית. צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל… עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי…

Queen of the class and her contribution to learning

[Source of image] [This article was written with Eng. Sarit Unger-Massiah] We all remember the queen (or king) of the class, but only a few know the connection between her and the quality of learning. This article will focus on that. What Power is? Every human group develops through power struggles, which emerges natural leadership with hierarchical … להמשך קריאה

אבי הראל: המקרא וייחוד האל

הנחת הייסוד בספרי המקרא השונים, מבוססת על טרנסצנדנטיות מוחלטת של האל, ומשקפת תפיסת אל מוחלטת, שאין בצדה שום כוחות אחרים. למרות כל זאת, בפרשת עקב בספר דברים, מצוי פסוק שסותר לכאורה את רוח הדברים האמורים כדלקמן:
"יז כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים…" (דברים, פרק י', פסוק י"ז). האם יש במקור זה תפיסה המכירה בכוחם של אלוהי הגויים, רק שהאל המקראי הוא גדול וחזק מהם? האם במקור זה יש עדות לכך כי המקרא מכיר בכוחות הרוחניים של האלים האחרים? …

אבי הראל: נביא אמת או שקר?

תוקף האמונה באל המקראי ובמצוותיו הייתה בעצם קיומו של מעמד הר סיני. מאותו רגע, כל קריאת תיגר על מעמד זה, נחשבת כנבואת שקר. משה בנאומו מנסה להזהיר את העם הנכנס לארץ כנען, מפני תופעה של נביאים מתוכם שינבאו כנגד אלוהי ישראל ויגבו את נבואתם בעשיית נסים. אין להתחשב בנסים אלה, כל זמן שאותו נביא קורא לבצע פניית פרסה מהאל המקראי. יתרה מזאת. בתאולוגיה היהודית מעשי נסים אינם הוכחה חותכת לדבר…

המהפכה המדעית בשיטור ואנחנו

מאז מיסוד השיטור במדים בלונדון, ב- 1829, התרחשו שש רפורמות משמעותיות בתחום השיטור, כולן החלו בארצות הברית. מאמר זה מתמקד ברפורמה האחרונה, הרפורמה (או המהפכה) המדעית (או הטכנולוגית) בשיטור. מטבע הדברים, היא אינה משפיעה – באותו אופן ובאותה מידה – על כל המשטרות בעולם המערבי, שנבדלות זו מזו, הן ביכולת והן בנכונות לקלוט טכנולוגיות חדשות, וברצון להטמיע אותן. אבל, קיימות כבר משטרות שניתן לכנות בשם "משטרות העתיד", המשמשות בית ספר עבור משטרות אחרות, כמו זו שלנו, המבקשות להדביק את הפער, ו'לקפוץ מדרגה'…

אלעד ארד: שלום כתה אלפא

שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר – נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני – הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד – הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו – הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם…