[בתמונה: מעמד הר סיני... האמן: Jim Padgett. המקור: free bible images]

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 בינואר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מעמד מתן תורה נחשב לאירוע המכונן והחשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, והוא מתואר באופן עז וציורי בפרשת יתרו בספר שמות באופן הבא (ומקבילה בספר דברים עם שינויי נוסח שלא נעמוד עליהם כאן):

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.  וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר.  וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.  וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות, פרק י"ט, פסוקים ט"ז – י"ט).

לכאורה, הפסוקים הללו מתארים מאורע ייחודי של התגלות האל לאדם באופן פומבי, שבו למשה יש תפקיד מפתח כמתווך בין האל לעם. ברם, כפי שנראה אחר כך, לדעת הרמב"ם המדובר במראה של נבואה ולא באירוע ממשי. אין הדבר אמנם גורע לדעתו כהוא זה ממשמעותו הדתית העמוקה, אולם נס מיוחד לא היה כאן.

.

[בתמונה: מעמד מתן תורה... מתוך ציורי תנ"ך/ העננים במעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מעמד הר סיני, על פי הרמב"ם

מעמד הר סיני, מספק, לדעת הרמב"ם, (ראו דיוקן משמאל), מספר קביעות מעניינות כדלקמן:

[תמונת הרמב"ם משמאל: תמונה חופשית שהועלתה על ידי sason2011 לאתר flickr]

ראשית, לא כול עם ישראל ששכן למרגלות הר סיני זכה לנבואה:

מי שהגיע לדרגה נבואית הוא רק מי שהיה ראוי לכך וגם בין אותם ראויים היו מצויות מדרגות נבואה שונות: "...ואמנם מעמד הר סיני ואף על פי שהיו רואים כולם האש הגדולה, שומעים הקולות הנוראות המפחידות על צד הפלא לא הגיע למדרגת הנבואה אלא הראוי לה, ועל מדרגות גם כן. הלא תראה אמרו- עלה אל ה' אתה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, הוא עליו השלום במדרגה העליונה, כמו שנאמר- ונגש משה לבדו אל ה', והם לא ייגשו, אהרון למטה ממנו ונדב ואביהוא למטה מאהרון ושבעים זקנים למטה מנדב ואביהוא, ושאר האדם- למטה מהם לפי שלמויותיהם, ואשר כתבו חכמים- משה מחיצה בפניי עצמה ואהרון מחיצה בפני עצמה..." (רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ב).

[תמונת הרמב"ם מתוך: מפעל משנה תורה, לא מאוזכר שם הצייר]

שנית, קובע הרמב"ם כי לא כול מה שהגיע למשה הגיע לכול העם, לכן משה נאלץ לרדת מההר למסור את דבר האל לעם ישראל:

"... יתבאר לי שבמעמד הר סיני לא היה כול מגיע למשה מגיע לכולל ישראל, אבל הדיבור למשה לבדו. ולזה בא סיפור עשר הדברות כולו- סיפור היחיד הנפרד, והוא עליו השלום ירד לתחתית ההר ויגד לבני האדם מה ששמע..."(שם, פרק ל"ג).

מה שהעם שמע לדעת הרמב"ם היה קול גדול וחד פעמי שכלל את שתי הדברות הראשונות, כפי שנאמר בהמשך המקור הקודם במורה נבוכים: "... ועם כול מה שזכרו גם כן מהעניין ההוא, היוצא מן הכתובים ודברי החכמים הוא, שלא שמעו ישראל במעמד ההוא אלא קול אחד לבד פעם אחת, והוא הקול אשר השיג משה וכול ישראל ממנו...".

קביעה נוספת אומרת כאמור, כי מעמד הר סיני לא היה אלא מראה נבואה ולא אקט ממשי ומציאותי: "...כי כול דבר שיושג במראה הנבואה אמנם הוא משל לעניין אחד והמראה ההוא העצום, ואף על פי שהיה גדול מכול מראה נבואה ויוצא מכול היקש, לא היה ללא עניין, רצוני לומר הגלותו יתברך בעב הענן- אבל להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו מפני החומר החשוך המקיף בנו לו בו יתברך..."(מורה נבוכים, חלק ג', פרק ט').

אם כך, למה היה נחוץ הקול הנורא שנשמע במעמד זה? הקול הנורא היה נחוץ, היות שבני ישראל היו זקוקים להוכחה מוחשית/נבואית ומוחלטת בדבר עליונותה של התורה שקיבלו מאת האל.

זאת ועוד. גם הדברות הראשונות שהעם שמע אינם נבואה במובן העמוק שלה, אלא היו אלה בבחינת: "...הרהורי לב של בני אדם..." (ראה: קולט סיראט במקורות). היה זה קול שהאוזן שמעה אבל הוא נותר ללא מילים, קול רעש עצום שתפקידו היחיד היה חיזוק האמונה הפנימית תוך הכחשת כול תורה אחרת מחוץ לתורת משה.

אחרית דבר. היות ותוכנן של עשרת הדברות הינו מכונן באמונה היהודית, אפשר היה לצפות שעשרת הדיברות יכבשו את המקום המרכזי בריטואל של היהודי המאמין בכל הדורות. אולם בפועל הן הפכו לסמל של מחלוקת עזה בתוך העם והנהגתו הרוחנית. יגאל ידין, שפרסם את דבר התפילין שנמצאו בקומראן (ראה במקורות), מראה שחלק מפרשיות התפילין של ראש כללו את עשרת הדיברות. ברם, התלמוד הבבלי מראה באופן מפורש, שבשלב מסוים נתקבלה החלטה להוציא את עשרת הדברות מהריטואל הדתי: "אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין (מחוץ למקדש) בקשו לקרות כן (לומר את עשרת הדיברות בדומה למקדש), אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין" (בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד א).

מה טיבם של מינים אלו? על כך אומר אפרים אורבך כי "מינים" הם אנשים שערערו על מסורת קבלת התורה מן השמים והניחו שמלבד עשרת הדיברות ניתנה כל התורה על ידי משה. עובדה זו, אז כן עתה, מערערת את סמכות המקרא כולו, האם ניתן מפי האל או לאו, וזו סיבה מספקת למלחמת דעות קשה של זרמים שונים ביהדות לאורך ההיסטוריה לגבי תוקפם ומשמעותם הדתית של עשרת הדברות בפרט, והמקרא כולו בכלל.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Sean MacEntee לאתר flickr]

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת יתרו'..

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/19.
• אבי הראל (2017), היכן קיבלו בני ישראל את התורה – במדבר סיני או בשכם?, 19/2/17.
• אורבך, אפרים א.; ויינפלד, משה; רופא, אלכסנדר; וייס, מאיר; גרינברג, משה ואחרים / סגל, בן-ציון (עורך), עשרת הדיברות: בראי הדורות, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1985.
• הראל, א.  שלוש נגיעות פילוסופיות, הוצאת ספרי צמרת, אזור, 2012, עמודים 236 – 237.
• ידין,י. תפילין של ראש מקומראן, הוצאה לאור של החברה לחקירת ארץ ישראל, 1969.
• ייצור ידע, הכאורדר הראשון – עשרת הדברות.
• סיראט, ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, הוצאת כתר,1975, עמוד 260.