yehezkeally@gmail.com

ישמעאל אמנם מגורש מבית אברהם, אולם כאשר אברהם נאסף אל אבותיו, יצחק וישמעאל עסוקים יחדיו בקבורתו. האם זו הסכמה של ישמעאל למעשה הגירוש? אין לדעת. המעשה האמור רק מראה שלא שמר טינה גלויה לאביו הביולוגי…

אנו נחשפים להתפתחותה המדהימה של הבינה המלאכותית (artificial intelligence) בדוגמאות נוספות מדי יום. אנו מתחילים לראות יועצים רפואיים ממוחשבים המספקים המלצות רפואיות הזהות ב- 99 אחוזים מהמקרים להמלצות שמספקים רופאים אנושיים; או שופטים ממוחשבים, המסוגלים לחזות מראש את תוצאותיהם של משפטים המנוהלים על-ידי שופטים אנושיים; אלגוריתמים מספקים המלצות לגבי רכישת מניות בבורסה, ולעתים תכופות גם רוכשים את המניות הללו בעצמם במהירות העולה פי מיליון על זו בה פועל אדם ממוצע; ואפילו בעולם הפיזי אנו רואים את חדירתם של אלגוריתמים שאחראים כבר כיום על ניתוב הרכבים האוטונומיים בכבישים, ועל פעולתם של בתים חכמים… בעתיד, נהיה חייבים לעבוד עם בינה מלאכותית ולצד בינה מלאכותית, אך כדי להפיק ממנה את המירב, כדאי מאד שגם נבין איך היא עובדת ועל-ידי מי היא נשלטת!

הגישה המחויבת ומייחלת לגאולה ולישועה, מתוך עומק מצוקת ההווה, נקראת בפשטות: משיחיות. אברהם בכל דרכיו, כמאמין הראשון, היה למעשה האדם הראשון לאחר הגירוש מגן עדן, שהציב לאנושות אידאל לתיקון עולם, לקראת גאולה התלויה במעשיי האדם בעולם הזה, בהתהלכותו לפני ה' בארצות החיים. בהיבט זה, במעשיי אברהם, טמונים לדורות, כל רזי תורת הגאולה…

המלחמה הראשונה המתוארת בפסוקי המקרא, לא באה ללמד את הקורא ולהעשירו בידע צבאי שאין לו, אלה מדגישה כי מלכי הברית הצפונית יצאו למסע מלחמתי כנגד ממלכות כנען הסמוכות להן. במהלך צבאי זה, הם גם נתנו מענה הולם לאזור המרידה המשני בים המלח. זאת, במטרה ובכוונת מכוון של המספר המקראי, להדגיש את אופיו של אברהם בכלל ומול מלך סדום ושותפיו בפרט, וכבסיס לתיאור העונש הכבד שבא על מלכים אלה בעקבות התנהגותם המוסרית הפגומה.

הבחירות האחרונות בארצות הברית הציפו שוב את סוגיית שיטת הבחירות האמריקנית, ורבים שאלו את השאלה המתבקשת, מדוע הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור הבוחרים, אלא על ידי חבר האלקטורים (Electoral College)? לשם מה הם זקוקים להם בכלל? מדוע רוב של אזרחים התומכים במועמד אינו מספיק על מנת להכריע את הבחירות?

קיים הבדל מהותי בין תפיסת מערכת אכיפת חוק לבין ראיית המערכת כ'צדק בפלילים': בעוד שהתפיסה הראשונה מניחה כי תכלית קיומה הוא לאכוף את החוק באמצעות הענשת מפרי חוק, הרי גישת ה'צדק בפלילים' מניחה כי תכלית המערכת היא ליצור צדק. זו התאוריה. ומה אצלנו?

אם הייתי צריך להגדיר את היחסים של גמלאי המשטרה עם המערכת, הייתי מכנה אותם יחסי אהבה-שנאה: מחד גיסא, אהבה עזה לארגון שנתת בו את מיטב שנותיך ושהיית חלק מהתרבות הארגונית שלו; מאידך גיסא, תרעומת המגיעה לעתים עד לאיבה ממש למערכת שאינה יודעת לתמוך באנשיה ולגבותם, שמפרישה רבים מהם עם טעם מר בפה, ושמרגע שהשתחררת מכבלי התרבות הארגונית, ואתה מתחיל לפתח ראייה של אזרח, אתה מבין עד כמה היא רחוקה ממה שמשטרה בחברה דמוקרטית צריכה להיות! בטוחה ב"נאמנותם", פנתה המשטרה לגמלאיה, והזמינה אותם ליטול חלק ב'חשיבה' המשטרתית. אבל, מרגע שהחלו גמלאים להעלות שם ביקורת, הם פשוט נחסמו, נמחקו ואף נזרקו החוצה מהמערכת, עד שיבטיחו "להתנהג יפה"…

בחירתו של דונלד טראמפ מסמלת על השינוי שחייב להתחולל במערכות המדיניות מסביב לעולם. הציבור מבין שהוא מנותק ממוקדי הכוח הממשיים, ושנבחרי הציבור אינם מייצגים אותו כהלכה. השקיפות הגוברת חושפת את המנהיגים המושחתים ומספקת ראיות מוחשיות – באמצעות ויקיליקס – לדעותיהם האמיתיות של אנשי השלטון, ולמתחולל מאחורי הקלעים. ולצד כל זאת, אזרחי המערב חשים על בשרם את התמורות הכלכליות: את האבטלה הנגרמת בשל הטכנולוגיה, וצפויה רק להמשיך ולהתרחב; את חוסר הביטחון התעסוקתי; ואת אי-השוויון הגדל, שמספק כוח גדול עוד יותר לאנשי ההון והשלטון.

פסוקים אלה מקפלים בתוכם קושי מוסרי עצום, היות ולפי פשט הכתוב, אברהם אומר לשרה רעייתו, כי היות ויופייה רב עד מאוד, הרי שיש חשש מהותי כי יהרגוהו ויקחו אותה תחתיו. הפתרון שאברהם מציע כאן הוא מפוקפק למדי. במקום אשתו תהפוך שרה לאחותו. האומנם זו התנהלות מוסרית ראויה, בכך שהוא בעצם מפקיר את שרה למצב של חוסר אונים מוחלט? ומה הרציונל להיות אחות, הרי גם במצב שכזה המצרים יכולים בלי להניד עפעף להוציא את אברהם להורג ולקחת את שרה, או אז מה הועילו חכמים בתקנתם?