האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מן הראוי להסביר לרא"ל כוכבי, כי תחקיר מעמיק, אפילו יהיה חודר "עד לא ידע", בטל בשישים. אם סיבות האירוע לא אותרו, ואחר כך הוגדרו והופקו כלקחים. אם כך יעשה כוכבי. יצוצו לנגד עיניו עשרות תחקירים שבאו בעקבות הפרות משמעת חמורות, באותה גזרה, באותם צירי תנועה, ומול אותו אויב. זאת, בדומה לכאלה, שהשתקפו – ומן הסתם ישתקפו בעתיד – בזירות המרכז והדרום…
מדברים לא מעט על כך שיש דעיכה בדמוקרטיה בעולם. מדדי הדמוקרטיה העולמיים מראים סימני דעיכה עקביים אחרי פריחתה של הדמוקרטיה בעולם. אחרי 'הבום הדמוקרטי' שחווה העולם אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, ופריחתה של הדמוקרטיה בעולם, יש כעת נסיגה…
איראן היא מדינה ענייה במושגים מערביים; זאת, בהתחשב בגודל המדינה והאוכלוסייה האיראניים ובמשאבים הנדרשים לתחזוקתם. בנוסף, איראן מצויה במצב רב השנים בו מוטלות עליה – כמדינה יוזמת ותומכת טרור חיצוני ופנימי – סנקציות כלכליות חריפות ואמברגו (איסור) על מכירת נשק… אבל למרות כל זאת, אין מחלוקת על כך שאיראן כעת היא המנצחת הגדולה במזרח התיכון. מסתבר שמה שלא הורג – מחשל!
המערכת האקולוגית (האקו-סיסטם – Ecosystem) היא המערכת המורכבת הגדולה ביותר שאנחנו מבינים; למרות שגם היא חלק ממערכות מורכבות גדולות ממנה, ושמה הפך נרדף ל'מערכת מורכבת'. כל תתי המערכות, המרכיבות אותה, מקיימות ביניהן יחסים הרמוניים דינאמיים של תלות הדדית: כל אחד תלוי בסובבים אותו באופן היוצר שלמות, ששולטת בה שלימות ניגודית: האינטראקציה הזו בונה, אבל גם הורסת. נותנת חיים אבל גם נוטלת אותם…
האם אנו יכולים להסכים שהעולם הוא מערכת ענקית אחת? אם אנו יכולים להסכים על כך, עלינו להסכים שכל חלקי המערכת קשורים זה לזה. אף אחד מהם איננו מבודד. אנחנו מקושרים, לא רק לאנשים אלא גם לעצים המספקים לנו חמצן לנשום; ולאוקיינוסים המאפשרים לדגים להתרבות ולשמש לנו מזון. כל מה שאנחנו רואים קשור לכל הדברים האחרים שאנחנו רואים וגם לאלה הסמויים מן העין. אז מי אני בעצם?
מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה; ומדברים אותם דברים; ומבינים היטב, זה את זה; יש בעיה? כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להידמות לה'. הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר…
יש לדעת ולהפנים כי בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מלחמות בהם משגרים לכיוון מטרות פגזים רבים, שרק מעטים מאוד מהם פוגעים. בעתיד יש להניח כי כל רקטה או פגז שלא ייורטו יפגעו במטרה שתוכננו להשמידה; ופגיעתם במטרה תהיה קטלנית והרסנית. לכן, המשימה החשובה ביותר שלנו במלחמה היא להגן על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הגדולים שלנו, ועל המתקנים החיוניים; לרבות על בסיסי הצבא החשובים.
"אנו ניצבים על אדמת אירופה היציבה שלנו", פתח עמנואל לוינס הרצאה במסגרת הקונגרס היהודי העולמי. היה זה מאוד אירוני לומר זאת כעשרים שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, על כל הזוועות הגלומות בה, במיוחד לעם היהודי. כיצד ממשיכים לחיות על פני האדמה שבגדה בך, שהאשימה ורדפה אותך על לא עוול?
רבים שאלוני בעקבות מאמרי הקודם, המערכה התורכית נגד האוטונומיה הכורדית – מבט אסטרטגי, איזה לקח ניתן ללמוד מהאירוע הזה. אציע שלושה לקחים עיקריים: חובה להכיר ולהטמיע את תום עידן ההגמוניה האמריקנית ומשמעותו; צריכים להעז לצאת ולפעול מגבולות הוילה בג'ונגל.
וחובה להשתחרר מדיבורי הסרק על מוסר ביחסים בינלאומיים!
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
