יצחק בריק: עמוק בשבי הקונספציה

אמ"ן – השקוע בתיאוריות מנותקות מהמציאות – לא התריע על שינוי התפיסה של האויב; ועל שינוי מפת האיומים. כתוצאה מכך, אף גורם מדיני וצבאי לא נערך בעורף לאיום זה.לכן גם לא מצאו לנכון לפתח נשק, שיכול להתמודד עם איום הטילים כמו הלייזר הכימי; ואמצעים נוספים, שעומדים מאחריהם חוקרים – חתני פרס בטחון ישראל – שאיש לא רצה להקשיב להם. ועכשיו, נפל האסימון, מבינים את גודל ה'ברוך'…

פנחס יחזקאלי: נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת

ב-5 באוקטובר 1995, חודש לפני שנרצח, נאם רבין בכנסת. הנאום מרתק, בעיקר על רקע מה שמכונה היום "מורשת יצחק רבין" ויכול להפתיע לא מעט אנשים. מסתבר שיצחק רבין נשאר יצחק רבין ותפיסתו – גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו – נצמדה במידה רבה לתכנית אלון שכללה שליטה מלאה בבקעת הירדן 'במובן הרחב שלה', יעובו התנחלויות במעלה אדומים, ועוד…

גרשון הכהן: פיקוד משותף בעת מלחמה. יש דבר כזה?

דדו ובר לב קיימו נוכחות כפולה, שהרי אף אחד לא יכול להיות בו זמנית בשני מקומות; הם יצרו את האפשרות, שרמטכ"ל יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות… זה משהו שמתחיל עוד בילדותם בסרייבו… אינני מכיר הרבה רמטכ"לים ובעצם גם מג"דים שהיו עושים זאת.. קשה לראות מג"ד חדש שקורא לקודמו בתפקיד לעזור לו… בטח לא רמטכ"ל…

ניהול משותף באתר 'ייצור ידע'

ניהול משותף או ניהול קולקטיבי הוא ניהול אותה קבוצת אנשים המתבצע באופן סימולטני על ידי מספר מנהלים (לעתים מדובר בניהול דואלי; ולעתים אף יותר…). האם זה יכול לעבוד? 

אלי בר און: הם מבזבזים לנו טילים!

מחירו של טיל יירוט של כיפת ברזל, על פי 'גורמים בכירים', נע בין 40 אלף דולר לבין 100 אלף דולר. זאת אומרת, אתמול ירינו לאוויר בין 400 אלף דולר ל-  1,600,000 דולר; ובעייתי מכך, רוקנו מלאים שצריך למלא. מה נעשה כשיישגרו 2000 רקטות?

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת נח

בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח…

עמר דנק: הסכם פוטין-ארדואן – משמעויות לישראל

אחרי שרגעו מעט הרוחות בסוגיית הסכם פוטין-ארדואן, ניתן להתפנות ולהתבונן על ההסכם ביתר רוגע: פוטין לא הופך להיות השליט של המזרח התיכון; איראן לא משמידה אותנו עוד מעט; וצרחות ההיסטריה על התקיפה של בסעודיה מוגזמות;ארדואן לא מלך, וטורקיה לא מעצמה (אבל היא מדינה חשובה); אבל, ההתפתחויות הללו הן בעלות משמעות לישראל – הנה כמה מרכזיות בעיני…

אלעד רזניק: למה האיראנים פורסים את הטק"ק בכל המרחב?

מי שלא מצליח להבין, למה האיראנים פורסים טק"ק בכל המרחב, שיחשוב על משקל סגולי – השמדת הטילים הכבדים של חיזבאללה בפתח מלחמת לבנון השנייה. ריכוז הטילים מקל על השמדתם ולהיפך. פיזורם – בעיקר במקומות רחוקים מישראל כתימן – הופך מבצעים כמו משקל סגולי לבלתי אפשריים…

אמציה חן: יום כיפור, אוקטובר 1973 – נעילה

הגיע הזמן אחרי 46 שנים, לראות כמשוללת יסוד את ההצבעה על אמ"ן והעומד בראשו (אלי זעירא), כאילו הם אלה, שאפשרו את שליטתו של הכאוס במלחמת יום הכיפורים. מה שהסיט את הדעת הלאומית מסיבות האמת, ובראשם, שליטת החובבנות ודחיקת המקצוענות, בדרג המדיני ובדרג הצבאי. הן בפני עצמם, קל וחומר ביחסי הגומלין בין השתיים – לעת חירום ומלחמה…