yehezkeally@gmail.com

אברהם קובר את שרה לבדו. יצחק, שאותו עקד (וכמעט שחט), לא נמצא אתו. גם ישמעאל, שאותו גירש למדבר, לא איתו. אבי האומה קובר את אם האומה – לבדו. זהו קדיש ללא מניין…

מזה ארבע עשורים אני מחפש "משוגע", במובן הטוב של המלה. כדי שיצליח במה שנכשלתי: להטמיע ב"צבא הירוק" כמה שינויים הכרחיים. בראשם, שינוי תוכנית העבודה השנתית; ובצידה, השרשת שיטה שונה לאמוני הגייסות; כולל שיטה ייחודית, לאימון והכשרת מערכת הפיקוד והשליטה (הפו"ש). את אלה צריך לחתום נוהל מחייב, להגדרת לקח צבאי ודרכי הפקתו…

מדוע רק לייזר כימי רב עוצמה יצליח ליירט רקטות וטילים ולייזר מוצק חשמלי דל עוצמה ייכשל לחלוטין? שוב ושוב אני נשאל על כך ולכן אשתדל להסביר וזאת בלי להיכנס למינוחים מסובכים…

יש פונקציה אחת שלא ניתן להאציל, למיקור חוץ או למילוי עצמי על ידי גבר או אישה, וזאת האהבה. אהבה זה לזה. אם אין אהבה, אז באמת, מדוע להינשא? ושימו לב, בהשוואה של מי צריך את מי יותר, בואו נודה בזה, גברים, בלי אגו שנפגע: גברים צריכים יותר את הנשים מאשר להפך. כיום, 90% מבקשות הגירושין באות מצד האשה…

החמאס ירה תמ"ס בלילה שעבר (16-15/11/19) על באר שבע; ואחרי שהייתה לנו פגיעת ברק; ואחרי שהיה לנו קצר חשמלי; ואחרי שהיה לנו את הג'יאהד, שיורה בשביל להביך את החמאס; ואת החמאס מורתע ולא רוצה מלחמה… פתאום אימצו אחשדרפני אמ"ן ופרשני הטלוויזיה את קו המחשבה של שר המשפטים, וייצרו את החמאס שבתוך החמאס…

אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty) – או במילים פשוטות – מזל… – היא התרחשות אקראית של מאורעות, מבלי שלאדם תהייה שליטה על התרחשותם; כשיכול להתממש אירוע, שהסתברות ההופעה שלו הייתה נמוכה מלכתחילה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אי ודאות והשלכותיה. קריאה מועילה! 

אחרי מלחמת שלום הגליל, הפך המטכ"ל את עצמו, "לשמאי נפגעים" ולקבלן הביצוע של הממשלה; כך שבאחת, נעלמה היזמה לקדם את הרעה, זולת מימוש 'מדיניות הכלה'. שנועדה לשמירת הנפש והרכוש, כמעשי אבותינו בגלות…

את משוואת חוסר השפיות שהתקיימה עד לאחרונה ברצועה, מפרים האיראנים עם התכנית האסטרטגית שלהם; והתעצמות ארגוני הטרור ברצועה מקבלת לאט לאט נופך אחר לנגד עיננו. הרצועה על קן הצרעות שלה הופכת מאיום טקטי, כמעט חסר משמעות – שאפשר היה להתעלם ממנו – לחלק מאיום אסטרטגי רחב הרבה יותר וגדול הרבה יותר מגבולותיה של עזה…

בֶּטַח תִּזְכְּרִי בִּתִּי, עֵת כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת; זָעֲקָה נִשְׁמָתִי לַשָּׁמַיִם, בְּשִׂמְחָה מְהוּלָה בִּכְאֵב; כְּאַיֶלֶת אֲחֻזָּה בִּסְבַךְ, פִּלַּלְתִּי שתהא נִשְׁמָתִי; טוֹבָה דַּיָּה וְקִוִּיתִי
שֶׁיִּזְכֹּר הַבְטָחָתוֹ, וְיַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם, כָּל חֲטָאַי… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וירא