אסא כשר: שתי הערות על האירועים

כדאי להבהיר שאין טעם בביטוי "מדיניות הסיכולים הממוקדים". סיכול ממוקד הוא אמצעי של הגנה עצמית; ונוקטים בו כשיש הכרח לנקוט בו, להגנה על האזרחים, החיילים והמדינה, יש אפשרות לנקוט בו, על יסוד מודיעין ברמת אמינות גבוהה, ואין מניעה לנקוט בו, על יסוד השיקולים המשפטיים והאתיים הרלוונטיים…

עמוס ידלין ואסא כשר: לחימה מוסרית בטרור

סוגיית החיסולים הממוקדים חזרה, ועמה הדילמות המלוות אותה. דילמות אלה הביאו לגיבוש דוקטרינה האתית שפותחה במכללה לביטחון לאומי של צה"ל בתחילת המילניום, על רקע המאבק המזוין בפלסטינים באותה עת. מפאת חשיבותם של הדברים והרלוונטיות שלהם, הם מובאים לפניכם כאן. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת 'ביטחון לאומי', גיליון מס' 3-2, ספטמבר 2003, עמ' 12-5.

עודד עמיחי: הטיעונים נגד הלייזר הכימי הם טיעוני סרק!

לו היו משקיעים בלייזר רק חלק קטן מהמשאבים שהושקעו בטילי יירוט, כבר מזמן הלייזר היה פועל, והאיומים הבליסטיים כלפינו היו מוסרים. לא עשינו את זה בזמנו… וצריך לעשות זאת עכשיו. מהר. מיידי. אין פתרון אחר. המשך הברבורים על למה לא, יביא אסון כבד, מחדל המחדלים, שטראומת מלחמת יום הכיפורים תתגמד לעומתו…

עודד עמיחי: האם במדינת חלם אנו חיים?

מקובל לומר: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". מקור האמירה הזו הוא של מרקוס טוליוס קיקרו, שהיה מדינאי סופר ונואם רומי שחי בין 106 ל-43 לפנה"ס (האמירה המקורית: "בזמן מלחמה נאלמים החוקים"…). אני מעז להסתכן, לסטות מהנורמה ולשאול: האם במדינת חלם אנו חיים?

אלעד רזניק: פיצה והכרעה בעזה

אלכסנדר הגדול כבר, אמר שאי אפשר לנצח מערכה בלי להסתכן; וזו מהות האופורטיוניזם. כשזה מגיע ללחימה, קברניטי מדינת ישראל – שלא מוכנים לעמוד בפני הביקורת הפוליטית על הפעלת הצבא – מבקשים מהציבור הישראלי להסתכן. הישועה לא תגיע מהדרג הצבאי, שגם הוא שכח כבר די מזמן, שעם הדרגות על הכתפיים שלו מגיעה גם אחריות לשלום הציבור הישראלי; ולא ההפך…

גדעון שניר: שלום שלום, ואין שלום

נכון לעכשיו, ישראל מברכת על קיומם של הסכמי שלום פורמליים עם מצריים וירדן כאות לסיכוי קבלתה של הישות הציונית במזרח התיכון. זאת, תוך "בליעה" של הפרות גלויות, ואף בוטות לעיתים, של הסכמי השלום עם מצרים וירדן, המאפשר הרחבת הקשרים עם מדינות ערביות שאינן שכנות, על בסיס שיתוף פעולה אזורי. הדבר מעיד על כמה בעיות מהותיות…

פנחס יחזקאלי: ממלכתיות באתר 'ייצור ידע'

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי – עמום ורב הגדרות – שאין לו מקבילה מדויקת לועזית – שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותו היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. בעידן המחאה עבר גם המושג הזה היפוך משמעות (מניפולציה סמנטית). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

אבי הראל: ביקור המלאכים אצל אברהם והמקבילות בעלילת אקהת האוגריתית

סיפור ביקורם של המלאכים אצל אברהם ושרה, והבשורה כי ייוולד להם בן ממשיך, אינה ז'אנר יחידאי למקרא, והוא דפוס ידוע בספרות של עמי המזרח הקדום. הסיפור המקביל הן בנושאו והן בפרטיו הוא עלילת אקהת מאוגרית, שביסודה עומד האדם הצדיק והערירי המבקש בן ממשיך.

עופר בורין: טקס האזכרה הממלכתי לזכר לאה ויצחק רבין – תשובה לאלעד רזניק

לכל הדואגים לממלכתיות אחרת, כזו שבה דבש ניגר מנאומי הדוברים, או לפחות איזו ניטרליות מרגיעה, חפשו את הממלכתיות הזו קבורה אי שם במחוזות הרצח, שאיש מהממלכה טרם לקח עליו אחריות. הרצח שכל ראשי הציבור רחצו בניקיון כפיהם כלפיו…

גרשון הכהן: "מלחמת שלום ביבי"? באמת?

בצד השמאלי של המפה הפוליטית התהוותה ביומיים האחרונים תיאורית קונספירציה, לפיה הכל פוליטי, כולל החיסול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי, באהא אל עטא וימי הקרב שאנו חווים בעקבותיו. זאת למרות הדגשות של הרמטכ"ל, ראש השב"כ וגורמי ביטחון אחרים ש"הכוכבים הסתדרו" ונוצרה הזדמנות מבצעית שנכון היה לנצלה…