האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
דדו ובר לב קיימו נוכחות כפולה, שהרי אף אחד לא יכול להיות בו זמנית בשני מקומות; הם יצרו את האפשרות, שרמטכ"ל יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות… זה משהו שמתחיל עוד בילדותם בסרייבו… אינני מכיר הרבה רמטכ"לים ובעצם גם מג"דים שהיו עושים זאת.. קשה לראות מג"ד חדש שקורא לקודמו בתפקיד לעזור לו… בטח לא רמטכ"ל…
ניהול משותף או ניהול קולקטיבי הוא ניהול אותה קבוצת אנשים המתבצע באופן סימולטני על ידי מספר מנהלים (לעתים מדובר בניהול דואלי; ולעתים אף יותר…). האם זה יכול לעבוד?
מחירו של טיל יירוט של כיפת ברזל, על פי 'גורמים בכירים', נע בין 40 אלף דולר לבין 100 אלף דולר. זאת אומרת, אתמול ירינו לאוויר בין 400 אלף דולר ל- 1,600,000 דולר; ובעייתי מכך, רוקנו מלאים שצריך למלא. מה נעשה כשיישגרו 2000 רקטות?
בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח…
מה הם כלי הנשק והאמצעים, שבהם צפוי שהאויב האיראני והמליציות שלו ישתמשו ושיש להיערך כנגדם במלחמה הבאה?
אחרי שרגעו מעט הרוחות בסוגיית הסכם פוטין-ארדואן, ניתן להתפנות ולהתבונן על ההסכם ביתר רוגע: פוטין לא הופך להיות השליט של המזרח התיכון; איראן לא משמידה אותנו עוד מעט; וצרחות ההיסטריה על התקיפה של בסעודיה מוגזמות;ארדואן לא מלך, וטורקיה לא מעצמה (אבל היא מדינה חשובה); אבל, ההתפתחויות הללו הן בעלות משמעות לישראל – הנה כמה מרכזיות בעיני…
מי שלא מצליח להבין, למה האיראנים פורסים טק"ק בכל המרחב, שיחשוב על משקל סגולי – השמדת הטילים הכבדים של חיזבאללה בפתח מלחמת לבנון השנייה. ריכוז הטילים מקל על השמדתם ולהיפך. פיזורם – בעיקר במקומות רחוקים מישראל כתימן – הופך מבצעים כמו משקל סגולי לבלתי אפשריים…
הגיע הזמן אחרי 46 שנים, לראות כמשוללת יסוד את ההצבעה על אמ"ן והעומד בראשו (אלי זעירא), כאילו הם אלה, שאפשרו את שליטתו של הכאוס במלחמת יום הכיפורים. מה שהסיט את הדעת הלאומית מסיבות האמת, ובראשם, שליטת החובבנות ודחיקת המקצוענות, בדרג המדיני ובדרג הצבאי. הן בפני עצמם, קל וחומר ביחסי הגומלין בין השתיים – לעת חירום ומלחמה…
כלוחם וכמפקד – שחקר את מלחמת יום הכיפורים לעומקה, וחשוב לא פחות, את המלחמות שקדמו לה, כמו את אלה שבאו אחריה – לא יכולתי להתעלם מהשפעתה של חולשת הדעת, כפי שהומחשה בסיומה של מלחמת ההתשה על סוגיית ההרשאה "למכה מקדימה" שלא נתנה, 27/8 שעות לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים…
בשנה האחרונה אנחנו מרוכזים באיום הצפוני, הוא האיום הראשי על ביטחון מדינת ישראל והוא זה שיופעל נגדנו בהוראת איראן. אבל מה עם האיום המשני, הוא האיום מעזה?
