האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הכלל הבסיסי שקיים כבר אלפי שנים, ברכש ובהתחמשות של אמצעי לחימה, הוא: העלות של החימוש חייבת להיות נמוכה מאוד ביחס לעלות של הפלטפורמה – המטוס ו/או הטנק ו/או הנגמ"ש או של הטיל – שאותם רוצים להשמיד או לנטרל. התחום האחד והיחיד בו לא מתקיים העיקרון הזה הוא התחום של יירוט הרקטות והטילים באמצעות טילים מיירטים!
עם המורכבות המתפתחת במימוש תכלית בת הישג למתקפה קרקעית, ההחלטה להפעיל אותה קשה שבעתיים. העם מוכן אולי לשלם את מחיר המלחמה, אבל הוא מבקש בירור והסכמה בשאלת היסוד: בשביל מה?
הערצנו את החיל, את מטוסיו המשוכללים, את מפקדיו וטייסיו המוכשרים. צפינו בהערצה במטסים של יום העצמאות, בתיאורי קרבות האוויר של הטייסים הגיבורים ועוד. הטייסים נחשבו כ"טובים לטייס"; והיו שהוסיפו עבורם ולכבודם גם את ה"טובות לטייסים". כך היה בכל במלחמות ישראל עד למלחמת לבנון השנייה, שנת 2006. לא עוד…
אנחנו דור שלא יחזור: דור שהלך וחזר לבית ספר ברגל… דור שהסתפק בכריך עם שוקולד "שחר"… דור שאם המורה היה שולח אותו להביא גיר מהמזכירות, התנפח וכאילו הוא שליח של האו"ם… בוקי נאה והנוסטלגיה…
חג כ"ט בנובמבר שמח לעם ישראל. אמנם כתבתי בנושא לא פעם ולא פעמיים, ואפילו במעריב, אבל אני מספיק מודע לעצמי כדי להבין שגם אם אני נורא חכם וכן הלאה, לא כולם קוראים ומי שקראו אולי לא זוכרים. אז הנה זה שוב, לא בקיצור אולי, ועם קצת תוספות. לפני 72 שנים התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלוקה המוכרת גם במספר 181…
יעקב לוקח את כל הרכוש שצבר ובורח מלבן הארמי. מעניין שיעקב מבקש את הסכמת נשותיו לצעד שהוא מתכנן. זהו מקרה נדיר בתנ"ך שדעת אישה מעניינת מישהו. רחל ולאה מסכימות. נראה שהן השתחררו לחלוטין מאחיזת אביהן. נאמנותן עכשיו נתונה אך ורק ליעקב…
התקיעות הפוליטית שחוותה ישראל, בשנה האחרונה, פוגעת בביטחון הלאומי הישראלי על כלל היבטיו: החוסן הלאומי נפגע בעקבות המהומה הפוליטית; נפגעת הכלכלה הישראלית; נפגעים קשרי החוץ; נפגע הצבא; ונפגעת יכולת הסתגלנות הישראלית; תקציבים שאינם עוברים; פרויקטים ש'תקועים בקנה', ללא תקציב; תהליכי חשיבה מסורסים…
הצטרפו עכשיו ל"מגן לעורף." התחילו להפיץ את מאמריהם, הגיבו, שאלו שאלות קשות בלי הנחות, עזרו לחזק את אתר האינטרנט המצ'וקמק שלהם ואת הדף הנידח פה בפייסבוק, הוסיפו אותם לרשימת החברים ואנא: עשו להם הרבה-הרבה שיתופים. בקיצור, בואו נעלה את הגנת העורף הראויה אל ראש סדר-היום כחלק חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית!
דבריי נכתבים בעקבות שיחות רבות, אודות פירושה של האמירה, כי מפקד פלוני "הצליח בתפקיד". מהם המדדים להצלחה כזו, או לקביעה, כי הייתה הצלחה? כיצד יישפט מפקד, או קצין מטה, שמילא תפקיד במשך תקופה קצרה של שנה, שנתיים, או שלוש? כיצד נוכל לדעת, האם מלא תפקידו היטב? במלחמה, התשובה בדרך-כלל ברורה יותר, אך כיצד ניתן למדוד הצלחה בין מלחמות?
מומנטום חיובי לא עובד ביחסים בין לאומיים, בטח לא עם מדינות ערב! עלינו להפסיק להתעלם מהפרת הסכמים של השותף למשא ומתן, רק עקב הרצון לשמור על מומנטום חיובי. הצד האחר מעולם לא עשה זאת, וככל הנראה גם לא יעשה!"
