yehezkeally@gmail.com

אליהוא מבקש מאלוהים להמשיך ולהתעלל באיוב עד שיודה בטעותו. ואז, אם וכאשר יודה בטעותו, יחסך ממנו הפשע הנורא של הדרישה למשפט מול אלוהים. אליהוא הוא האינקוויזיטור של תורת הגמול וההשגחה הפרטית…

המנהיגים שלנו האמינו כי שלטון המטוסים בשדה הקרב יימשך כנראה גם במאה השנים הבאות. לכן, הם הקטינו את התקציבים ואת הגודל של צבאות היבשה, להוציא את זרוע הקומנדו. ההנחה היא שחיל האוויר יעשה את העבודה; וכוחות היבשה רק יתקעו את הדגל, אם במקרה יצטרכו לכבוש איזה שטח. זו כמובן הייתה שגיאה בסיסית בהבנת דרך המלחמה של האדם, כפי שעוצבה במשך אלפי שנים…

אנחנו, המון העם, העברנו את הסדר בבידוד בזום עם ההורים שגם הם לבד לגמרי. לגמרי לבד. והם, ״המנהיגים״ מורמים מעם, גבוהים מחוק ומתקנות חירום, פטורים מציות. הם יבקשו סליחה, או אפילו זה לא וימשיכו בדרכם ״המנהיגותית״ ואנחנו נחזור לבידוד עד להודעה חדשה. וזה פוצץ אותי מכעס, כעס לאו בר כיבוש…

לקראת חג הפסח פרסם יאיר אסולין מאמר נפלא ב'הארץ', בשם 'חג הזעקה'. השורה התחתונה של המאמר בעיני היא, שהזעקה היא נקודת הפתיחה ההכרחית לגאולה! אבל, זעקת המשועבד, לכשעצמה, יכולה להסתיים בלא יותר ממשא ומתן מנחם על שיפור בתנאי השעבוד. כדי לחולל שינוי מהותי יותר, חייבים תודעת מאבק רדיקלית הרבה יותר מזעקה…

הטענה – כי לאספרגר שכיחות גבוהה בקרב יהודים אשכנזים – לא אומתה במחקרים; אולם, היא קיימת בכמה מעגלים חברתיים; שם אף נטען, בין היתר, כי תעשיית הקולנוע ההוליוודית נוצרה ברובה על ידי במאי הקולנוע היהודי אספרגויד (Aspergoid); ויהודים אספרגריים היו אלה שפיתחו אותה…

הקורונה מכריחה אותנו להשתנות לטובה. נגיף הקורונה הוא האופטלגין שכדור הארץ והמין האנושי מקבלים, לאחר שדפקנו לו את הראש במשך עשורים רבים של צריכה בלתי פוסקת. אנחנו אונסים את כוכב הלכת שלנו, והכוכב מחזיר ומחזיר לנו, אבל אנחנו לא מקשיבים, אז היה צריך שאיזה סיני יאכל עטלף כדי שנקשיב…

תקציר: דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- הו כַּפָּרָה שֶׁלִּי, אָמְרָה לִי אִמָּא, הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁהָרוּחַ כְּמוֹ המיים חוֹדֵר לְכָל סֶדֶק צַר, לְכָל חָלָל, מַקְפִּיד לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, לִתְפֹּס אוֹתָךְ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ לַמַּעֲלָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְשַׁנָּה מָה עֹמֶק הַתְּהוֹם, אוֹ כַּמָּה נוֹרָא הַמַּעֲשֶׂה? איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויקרא…

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְעַצְמִי- גָּדַלְתְּ, לָחַשְׁתִּי אֶל הַדְּמוּת שנשקפה אֵלַי; מָה בָּגַרְתְּ וּמָה יָפִית, הַקֶּמֶט החרוש בְּפָנַיִךְ מְסַפֵּר בִּשְׁבִילֵךְ אֶת סִפּוּר חַיַּיִךְ, גַּם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁנִּסִּית לְהַסְתִּיר… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת צו…

נגיף הקורונה הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לאנושות – אם נשכיל להתבונן לטווח הארוך. נכון, בטווח הקצר זו טרגדיה איומה עבור מדינות כמו איטליה וספרד, בעלי עסקים קטנים, ושכירים רבים שאיבדו את עבודתם. אבל ממבט המאקרו אנחנו עדים לכמה שינויים חסרי תקדים…

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלִּי לֹא הִגַּדְתִּי לְאַף אֶחָד; בְּקֹשִׁי יָכֹלְתִּי לִלְחֹשׁ אוֹתוֹ לְעַצְמִי. יָצָאתִי מִשָּׁם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הוֹצֵאתִי אֶת עַצְמִי. חֲלָקַי עָדין מְפֻזָּרִים שָׁם, מְסַמְּנִים עקבותי מְסַמְּנִים גַּעְגּוּעַ, כְּמוֹ שִׁלְּפֵי שִׁבֳּלִים אַחֲרֵי קָצִיר, אַנְדַּרְטָה לְזִכָּרוֹן אַחֵר… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח חג בפסח – יציאת מצרים שלי…