גרשון הכהן: סכנת בני גנץ
ועוד. אז הרעיון של גנץ הוא לעשות שלום עם אבו מאזן ברמאללה במחיר חורבן ומלחמת אזרחים במדינת ישראל?
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ועוד. אז הרעיון של גנץ הוא לעשות שלום עם אבו מאזן ברמאללה במחיר חורבן ומלחמת אזרחים במדינת ישראל?
ה- אוֹסְמוֹזָה, החוק ממדע הכימיה – להשוואת הריכוזים של מלחים בנוזלים סמוכים – עובד גם במגיפות, גם בקורונה. לכן, במדינות סמוכות, במדינות בהם התנועה האנושית ממדינה למדינה גבוה, שיעורי התחלואה והתמותה מהמגפה ישתוו ותמיד כלפי מעלה. לאמור המדינה בה שיעורי המחלה גבוהים יותר תדביק את שכנתה שם שיעורי המחלה נמוכים יותר…
ראש המשרד לאבטחת מידע ותשתית בארצות הברית, כריסטופר קרבס, הוא דוגמה נהדרת לאיש ממשל שמתרשל במילוי תפקידו ורוצה להפוך ליקיר המערכת… כל מה שהוא צריך זה לצאת בהצהרה פומבית כזו או אחרת המנוגדת לעמדת הנשיא. מטעמים מקצועיים – כמובן…
מאז יום 03/12/2018, היום בו פרש המפכ"ל הכושל רוני אלשיך, יושב על הכס, ניצב מוטי כהן. קשה לו, עד בלתי אפשרי להצליח בתפקיד. הוא נלחם כנגד כל הסיכויים לזכות בתפקיד הנכסף. אבל, למביני דבר, היה ברור, כי אין ולא היה לו שום סיכוי…
כיוון שקיימות מגבלות על הממד הגלוי, חייב כל שלטון לפעול גם הממד הסמוי. גם לממסד השואף לתקינות נוהלית, חשובה לעתים היכולת לפעול, ללא הכורח ליטול אחריות… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המימד הסמוי בפעילות השלטונית והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
אין בדעתי לשלול אמצעי הגנה הקיימים בישראל לירוט טילים מכל הסוגים ביניהם כאלה היכולים ליירט נושאי ראש גרעיני ואפשר ואלה עוד ישתכללו. אבל להפוך את האיום הגרעיני למסד של תפיסת הביטחון של ישראל ולאורו גם נעשות הכנות ופעולות מכל הסוגים – ספק אם יש בכך הגיון מעשי…
אם תצלח הקנוניה הזו, תהיה זו נסיגה חסרת כול אחריות עתידית לכול ממשל שיבוא בעקבותיהם. הדמוקרטיה הישראלית תדרדר לחוסר משילות אסוני כרוני, כזה שאינה יכולה להרשות לעצמה נוכח האתגרים העומדים לפניה בכול תחומיי החיים…
ידע כל מנהיג איפה נמצאים אויביו ואויבי העם האמתיים. ממש קרוב. "אלוהים, שמור אותי מאוהבי. משונאי כבר אשמר בעצמי" (מארשל דה ווילר)…
אימוץ סוחף של הגיון כלכלת שוק חופשי, לא עולה בקנה אחד עם צורכי גאולת ישראל. בניסן תשי"א במועצת מפא"י סיים בן גוריון את נאומו במילים: "העם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או המשיח…" (דוד בן גוריון, חזון ודרך, כרך שלישי, עמ' 135, כותרת הנאום: "דרכנו במדינה")…
מה שמשותף לשתי הישויות הפוליטיות – מפלגת העבודה הוותיקה והקורסת; ומפלגת הליכוד העכשווית והמשגשגת – היא העובדה כי שתיהן מתייצבות כישויות פוליטיות עם תפיסת הפעלה דומה; שבה, הפרגמטיות שלה היא שם המשחק.