[בתמונה: בקבוקי תבערה פלסטיניים שנתפסו במזרח ירושלים. המקור: דוברות המשטרה]
הזוכה בתחרות החץ המשוטט הוא מח"ט גולני אל"מ ברק חירם; שהדיח לוחם, שלא הגיב לזריקת בקבוק תבערה לעברו, ולא ירה בזורק.
אם המפקדים כשלו בתכנון והגדרה המשימה;
אם הלוחם עמד בכל משימה שניתנה לו עד היום;
אם הלוחם טעה בהבנה המצב בשטח והתכנון לסכין ולא לבקבוק תבערה (בקת"ב);
אם אתה כמח"ט הצלחת לגרום לחיילים שלך להתייחס לבקת"ב כאל משהו שולי; ולכן הלוחם לא חשב בכלל שבקת"ב זה אופציה...
אם צריך להיות פרופסור בשביל להבין את הוראות הפעולה של צה"ל בגזרה ואת ההתפלפלויות במצגות;
אז על מה אתה מדיח את החייל?
.
.
.
ייתכן שהשעיה זמנית היתה יותר נכונה.
מצד אחד לסמן כיוון ברור של חובת החתירה למגע ופתיחה באש כשצריך.
מצד שני, מי שפעם אחת כשל, בנסיבות כאלו (היה מצויין לפני כן, היה לבד במקום שהיו צריכים להיות כמה, המשימה לא בחזית במקום שיש יותר בהירות וכו') – יש לתת לו צ'אנס נוסף. לא ישר רצים לעונש קשה ומשפיל.
הכל מתחיל מזה שבתחילת הדרך, כאשר ירקו בפניו של חייל- אמרנו שזה גשם, אז הם עברו לאבנים- ואנחנו אמרנו שמדובר בנוער המחפש דרכים להתפרק מלחצים, וחוץ מזה, לא נורא כי מאבן לא מתים. כאשר הם ראו שהיהודים לא מגיבים- עברו לבקבוקי תבערה, וסכינים, וכאשר גם כאן המשיכו לכבול את ידי החיילים הם עברו לירי בנשק חי דריסה במכוניות וכו וזה עדיין לא מספיק כדי להרתיע את הפורעים, במיחד לאחר ש שמעו את הרמטכ"ל אייזנקוט מתריע בחיילים שלא למהר לירות- כי אולי האישה המסתתרת מתחת לבורקה היא נערת בית ספר ובידה מספריים בלבד..( עשה אנ- דן -דינו.. אם יש לך הזמן לברר האם המספריים יכולים להרוג..)
לאחר כול זאת- איזה חייל שפוי יהיה מוכן לסכן את חירותו כאשר בכול מקרה יועמד לדין- אם מחמת שירה הרג/פצע מחבל, או מישום שלא ירה /הרג מחבל. בשני המיקרים הוא יואשם ויועמד לדין, במיוחד אם האירוע צולם עי "שוברים שתיקה" ומר"צ. אז הלך עליך..
זה מה שקורה כאשר מפקד בצהל נדרש להתנהל עם עורך דין צמוד- לחרפתנו
מתנצל, ה"משתמש האנונימי" הוא אני .. ואוסיף , כי החשש של מפקדים בכול הרמות להיכלא בשל ירי לעבר איום נתפס מקבל משנה תוקף עקב התנהלותו של בית המשפט (בג"צ) שכדי לשמר את מעמדו בזירה הבינ"ל, מתערב בכול ההיבטים המבצעיים, החל ממיקום גדר ביטחון ועד ל-"נוהל שכן", כאשר יש אוזן קשבת לארגונים"למען" מזויפים למדי. שאינם מסתפקים בהצפת בעיות אמיתיות למען תיקונם אלא כדי לנגח את מדינת ישראל בזירה הבין לאומית וסיוע גלוי לארגוני החרם נגד ישראל.
נכון שחיליים נתונים לפרובוקציות יזומות המתועדות היטב במצלמות הטלוויזיה, עד כי "איפוק" היא קריאת הקרב ה חדשה של רמטכלים, טרם יציאה לחיים האזרחיים ומתוך חשש סביר שהם עלולים להיאסר עם נחיתתם באחת ממדינות האיחוד האירופאי- הכול מצביע על אזלת יד מייאשת שאת תסכולה מנחיתים על החייל הבודד, לחרפתינו