האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
חג הפסח היה תמיד חג הגאולה: דורות של יהודים התפללו וייחלו מידי יום לגאולת ישראל. מגילת העצמאות פנתה בסיומה, בקריאה אל העם היהודי: "להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". אבל, בשיח הפוליטי הישראלי, כבר עשרות שנים, המילה 'גאולה' בולטת בהיעדרותה!
במאמר קודם עסקתי בהרחבה בהחלטת בג"ץ, לפיה במקרים שבהם לא נתעורר חשד, שאדם מעורב בפעילות פלילית, שוטר מוסמך לפנות לאדם ולבקש ממנו להזדהות, ואולם נדרשת הסכמתו החופשית של אותו אדם לתשאולו. עתה עמדה ההחלטה גם במבחן השטח…
הדף הזה מביא לכם אוסף שני של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של חרמנות משטרתית… אתם מוזמנים לתרום עוד
בעיצומן של "חגיגות הסיום", כדאי לא להתבלבל, בעולם הלא מחוסן הקורונה מתפרצת שוב; מעבר להיבטים כלכליים עקיפים, ויתכן שהאיחוד האירופאי יגביל את כמות החיסונים שניתן יהיה לייצא ממפעלי פייזר, שמרביתם ממוקמים שם. מועד החיסון השני שלנו מתקרב. אז…
הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של חרמנות משטרתית… אתם מוזמנים לתרום עוד
הפעם בפרשה: קורבנות… הרבה אוכל…
הרבה מלח; ועבודת כוהנים טובה…
שלום עולמי, שלום בר קיימא או שלום נצחי (Everlasting Peace) הוא רעיון אוטופי שמקורו באירופה של סוף המאה ה- 18. השאיפה הזו הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ואלו העושים בו שימוש כדי להשפיע על התמימים, מאידך גיסא… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'שלום' לסוגיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
קורבן הפסח הופך במקרא מסוג של קורבן ביתי ומשפחתי לקורבן שיש להקריבו אך ורק במקדש, לקבוצה מוגדרת של אנשים. תיאור מפורט של פסח שכזה, אנו מוצאים בחגיגות הפסח שתוארו אצל יאשיהו וחזקיהו. שניהם השתמשו בחג הפסח בכדי לחזק את הפולחן הדתי, ואת העניין המדיני ציבורי בשמירה על צו ה'. גם מהתיאור של עשיית הפסח בספר עזרא אנו למדים כי קורבן זה הוקרב במקדש…
מאז המאה ה-7, המזרח התיכון הוא מוקד של מלחמות וטרור, אזוריים וגלובליים. האזור מתסכל מדינאים אמריקאים – הפועלים לקידום דו-קיום בשלום, זכויות אדם, דמוקרטיה וחוק בינלאומי – אך יוזמותיהם גורמות, במקרים רבים, להחרפת זעזועים מדיניים וחברתיים, טרור, מלחמות, והפרה גסה יותר של זכויות אדם…
בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים…
