האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כשאמריקאים עובדים על עצמם, להם יש יתרון גדול על מדינת ישראל: המרחק מקאבול לוושינגטון די סי הוא בערך 11,045 ק"מ. הם יכולים להמשיך לשקר לעצמם; למרות, שאת תוצאות משק כנפי הפרפר בקאבול הם ירגישו בבית (רק שייקח קצת זמן). לצה"ל אין את הלוקסוס הזה; וכשהמערכת משקרת לעצמה ולציבור, זה די ההתחלה של הסוף או סוף ההתחלה, מה שתבחרו!
בצה"ל מעדיפים לדבר על מגמות ולא על אירועים, שיקרו או לא יקרו. מישהו חשב פעם למה? כשאתה מדבר בערכים מוחלטים, קל לראות אם צדקת או טעית. כשאתה מדבר על מגמות, המרוץ שלך לדרגה הבאה לא ייפגע, השינויים אף פעם לא תלויים בך…
ארה"ב צפויה לסגת גם מעיראק וזו עלולה להפוך למדינת חסות איראנית כמו תימן ולבנון; רוסיה, סין ואיראן נחושות להשתלט על המזרח התיכון; אבל, מערכת הביטחון שרויה בתרדמת כבר שני עשורים, ומתכוננת למלחמה של אתמול…
כל מקבל החלטות חכם שואף להגדיל את אפשרויות הפעולה שבידו. האם אנחנו מקבלי החלטות חכמים?
האם נכונה ההחלטה, להסתפק בעיקר בפלטפורמות המוטסות או שנכון לנצל הרבה יותר את היתרונות המבצעים והכלכליים הגדולים של השימוש בפלטפורמות היבשתיות והימיות, שמסוגלת לשגר חימוש מדויק?
משטרה שעדיין 'תקועה' בימים שבהם שרתה את הריבון (המלך, הדיקטטור, ראש העיר, נציגו של שלטון כופה זר) ומעדיפה אינטרסים זרים על האינטרס של בני עמה, לא תזכה באמון ולא בלגיטימציה; ותהפוך לגוף מושמץ ושנוא…
הדרך היחידה (לאחר שתגיע ישראל לעימות קינטי) להסיר את חלקו הגדול של איום התמ"ס המדויק – על שלל המשמעויות שלו אל מול מערך ההגנ"א הישראלי – היא התמרון!
we FIRST ought ourselves to forgive others — when they sincerely own up to their misconduct — before expecting others and God to do so as well for us when we confess ours.
וכיצד היו ממנים את השופטים? "אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול". המלצה שכדאי לאמצה…
ההחלטה אם לאכוף; שיטות האכיפה; ועוצמת הפעולה נקבעות באמצעות שיקול דעתDiscretion) ) של גורם האכיפה, שנחשף לסיטואציה משתנה באופן פתאומי; ולעיתים קרובות, תחת לחצים פיסיים ונפשיים קשים. בתהליך זה נדרש השוטר לאזן בין הפגיעה בזכויות היסוד שבהתאם לסמכויותיו, לבין הצורך לשמור על שלום הציבור ובטחון האדם.
במאמר זה אטען, שאלימות משטרתית אינה שלילית, להיפך, היא חיובית הכרחית ומוסרית, על אף שהיא כופה פגיעה בזכויות היסוד של האדם. העירוב המושגי הזה קיים, אגב, רק בעברית; שכן באנגלית קרויה סמכות המשטרה להשתמש בכוח – Use of force by the police; לעומת שימוש לרעה בסמכות זו: Police brutality ו- Police Violence.
