פיל בחנות חרסינה: ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה ונכסים לאומיים

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

כל המלחמות כרוכות בתשלום מחירים יקרים בחיי אדם ותשתיות. לאורך ההיסטוריה ההבנה הזו דחפה אסטרטגים צבאיים לחפש ניצחון מהיר וזול יחסית בשדה הקרב.

הטכנולוגיה - שהינה תמיד חסם החדשנות העיקרי - מנעה את ההשגה של אותו ניצחון מהיר.

היסטורית - ממש לפני שזוועות מלחמת העולם הראשונה הגיעו לשיא - הופיע בזירה המטוס ועמו ההבטחה לקחת את הקרב היישר למטרות החיוניות ביותר של האויב. עם הופעת הכוח האווירי חשבו כולם שהניצחון יגיעו בקלות ובמהירות עם הוצאות כלכליות קטנות יותר למי שיצליח לשלוט במימד האווירי החדש.

התוצאות הראשוניות של הכוחות האוויריים לא היו מרשימות במיוחד, הכוח האווירי מעולם לא הצליחו להשיג את הניצחון הזול החד-משמעי או המכריע שדמיינו מצדדי השיטה.

כישלונו של הכוח האווירי להכריע - ב- 54 השנים הראשונות לאחר הופעתו כגורם בשדה המערכה - גרמו להתכנסות נוספת של המתכננים הצבאיים סביב שולחנות השרטוט, תוך כדי ניסיון נוסף להבין איך משתמשים בכוח האווירי להכריע מערכות.

רוב התאורטיקנים הצבאיים הסכימו, שעל מנת להשיג את המטרה הסופית בשדה המערכה, נדרשת היכולת לשנות את התנהגות ממשלת האויב., מה שנותר אניגמטי הוא איך בדיוק להשיג את היעד ומה תפקידו של הכוח האווירי במאמץ הזה. על בסיס זה נולדה תיאוריית השיתוק האסטרטגי של הקולונל ג'ון אשלי וורדן השלישי (John A. Warden III) שהגיעה לכדי ניסוי במלחמת המפרץ הראשונה.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן][להרחבה בתיאוריית השיתוק האסטרטגי של הקולונל ג'ון אשלי וורדן השלישי, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Comfreak לאתר Pixabay; הכרזה: ייצור ידע]

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏אדם אחד‏, ‏עומד‏‏ ו‏טקסט שאומר '‏‎US u.S. WARDEN‎‏'‏‏

הקולונל ג'ון וורדן (ראו תמונה משמאל) קבע, שעל מנת לגרום לשיתוק אסטרטגי, על המאמץ בהפעלת הכוח האווירי להתרכז בתקיפת או איום סימולטני על שבעה מוקדי כוח לאומיים, התומכים באופן הישיר ביותר במאמצי יצירת המלחמה; ומאפשרים לאויב להמשיך בהתנהלותו הנוכחית.

יישום של תאוריית השיתוק האסטרטגי אמורה לגרום לשינוי בהתנהגות האויב, בעלות נמוכה יותר לשני הצדדים, מכיוון שנכסי הכוח האווירי הם הנשק העיקרי ולא כוחות היבשה.

למה דווקא הכוח האווירי? זוהי הפלטפורמה היחידה שיכולה לספק פגיעה סימולטנית כמעט במערכת העצבים המרכזית של האויב, הנדרשת בכדי לעורר שיתוק ולייצר שינוי התנהגותי בממשלת האויב.

כדי להשיג הצלחה, שיתוק אסטרטגי דורש ארבעה מרכיבים מרכזיים:

  1. זיהוי נכון של יסודות הערך הלאומיים של האויב;
  2. טכנולוגיה גבוהה;
  3. אויב תלוי תשתית מפותחת, מודרנית ופגיעה;
  4. ויכולת בקרה גבוהה.

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

עיקר המאמצים מושקעים בדרך כלל ברכיב הראשון, מתוך שאיפה שהדבר יוביל לבחירת המטרות הטובות ביותר להתקפה ולהוצאת האויב מאיזון, מה שיוביל בהכרח לשינוי התנהלותו המדינית מתוך הבנתו את חוסר התוחלת שבמעשה המלחמה.

אבל... קלאוזוביץ (ראו תמונה משמאל) כבר הבין, שהרעיון של מוקדי כובד אסטרטגיים הוא לא כל כך ישים; והחיפוש אחר מטרה אחת, הגורמת לקריסת מדינת אויב שלמה, הוא לרוב חסר תועלת, על גבול הפנטזיה.

[תמונתו של קרל פון קלאוזביץ היא נחלת הכלל]

רוב האלמנטים החברתיים, שמהם שואב אויב את כוחו, תלויים זה בזה, מתגמלים את עצמם, והם בעלי עמידות גדולה הרבה יותר מאלו שמייחס להם הצד השני.

לכן, הצד - שרוצה להכריע בשדה המערכה - חייב להימנע מהחיפוש אחר אותו מוקד כובד אסטרטגי אמורפי; ובמקום זה, להתרכז בחיפוש אחר מרכיבי הערך הלאומי של האויב.

.

[הכרזה: ייצור ידע]

ערך הלאומי המצרפי מורכב משבעה נכסים לאומיים:

  1. מנהיגות;
  2. תעשיה;
  3. כוחות מזויינים;
  4. אוכלוסייה;
  5. תחבורה;
  6. תקשורת;
  7. ובריתות לאומיות.

הבנת מרכיבי הערך הלאומי חיונית ליכולת לשתק אותו אסטרטגית; שכן, הם מה שעומד בבסיס היכולת של האויב והרצון שלו להמשיך את העימות.

יש ארבעה דברים עיקריים שכדאי להבין לגבי ערך לאומי והיכולת להשפיע עליו

  1. הוא משתנה ממדינה למדינה ומישות לישות.
  2. מרכיבי הערך הלאומי מפצים את עצמם: אם פגעת באחד הפיצוי יכול להגיע מאחר או משילוב של כמה.
  3. מנהיגי האויב חייבים להיות שחקנים רציונאליים, במובן הזה שהם חייבים להיות מושפעים מהעולם החיצון, מה שמאפשר השפעה על הליכי קבלת ההחלטות שלהם באמצעות איום.
  4. הזיהוי של מרכיבי הערך הלאומי דורש יכולת מודיעינית מרשימה למדי (כולל ידיעת פולנית).

[בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה: תעשייה. אחד ממרכיבי הערך הלאומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tama66 לאתר Pixabay]

מה כל זה אומר עלינו?

במערכה אל מול עזה כושל צה"ל בהגדרת הערך הלאומי של החמאס ובמקום זה מתרכז בייצור סימטריה, בעיקר תודעתית:

החמאס תוקף בעורף הישראלי, באמצעות בלונים של שקל וחצי; וחיל האוויר הישראלי תוקף בעורף העזתי באמצעות מטוסים של 75 מיליון דולר בממוצע; וחימושים מדויקים.

הסימטריה הזו מעולה לחמאס; כיוון שהיא הופכת אותו לשחקן שווה; אבל, היא גרועה לנו, כיוון שהמחיר הכלכלי, שאנחנו משלמים, גדול הרבה יותר. צה"ל, נכון להיום, לא פוגע במרכיבי הערך הלאומי של החמאס ומאפשר לחמאס זמן על מנת לייצר מרכיבי ערך לאומי טובים יותר (תמ"ס פרויקט הדיוק וכ"ו). ככה לא בונים חומה.

ועדכון קצר מגזרת אוגדת עזה: החרך הסורר נאטם; ולא ייפתח שנית. רמ"ד הביצורים, שתכנן אותו, מזמן קפץ מסא"ל לאל"מ וזכה לגידול משמעותי בשכרו ותנאיו... אחרי שהמתכנן תכנן והדבר עבר לא מעט אישורים וכלל השקעה כספית אדירה צה"ל יוותר על הטכנולוגיה העלית הזו לאורך כל החומה (יש סיכוי שהקת"ח האוגדתי במיל', שמופיע פה, ישתוק קצת? אל תבנו על זה).

[מקור התמונה המקורית: התקשורת הפלסטינית. הכרזה: ייצור ידע]

בצה"ל רק השכל הישר לא מקבל פנסיה תקציבית. הטמטום דווקא כן!

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “פיל בחנות חרסינה: ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה ונכסים לאומיים

  1. פנחס,
    אינני בטוח שהתיאורים המפורטים במאמר מתאימים ללוחמת גרילה ונדמה לי שהם מתאימים יותר להכרעה מול מדינות וגורמים מדינתיים.
    כשאתה חושש להכריע את הרש"פ מחשש מעליית חמאס וחושש להכריע את חמאס מחשש מעליית הגיהאד הכל הופך מורכב שבעתיים.
    אין כיום שום ודאות שהכרעה כלשהי תאפשר יצירת תנאים חדשים הנוחים יותר לישראל.
    ציפיתי לקרוא הצעות קונקרטיות לפעולה צבאית מול עזה אך לא מצאתי במאמר כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *