חיים קורן: סודאן וישראל – אתגרים והזדמנויות

מאוקטובר 2020, הצטרפה סודאן להסכמי אברהם; ויש לכך משמעות. הסמיכות לסדרת הסכמים של ישראל עם מספר מדינות (כמו צ'אד, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו) יוצרת דינאמיקה של הצלחה למותג הישראלי, ומאפשרת לסודאן למצב את עצמה כמי שזנחה נתיב הטרור, ועולה על דרך של רפורמות בתוכה ורצון לתרום לשלום ובטחון אזורי. זו משוואה אשר מדינות נוספות רוצות להצטרף אליה…

פיל בחנות חרסינה: ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה ונכסים לאומיים

בצה"ל רק השכל הישר לא מקבל פנסיה תקציבית. הטמטום דווקא כן! צה"ל, נכון להיום, לא פוגע במרכיבי הערך הלאומי של החמאס ומאפשר לחמאס זמן על מנת לייצר מרכיבי ערך לאומי טובים יותר (תמ"ס פרויקט הדיוק וכ"ו).
ככה לא בונים חומה!

אבי הראל: ברית סיני מול הברית בערבות מואב

בפרשת כי תבוא, מתואר הציווי של משה בדבר הקמת אבנים ומזבח בהר עיבל. מסורת דומה מופיעה גם בספר יהושע, אולם לפי דעת חוקרים רבים, המסורת המופיעה בספר יהושע מקורה בשבט בנימין, היות ולפי מה שמסופר אחריה, הקרבות על הארץ החלו ונערכו בשטח נחלת בנימין. האם הטקס בפרשתנו, ההופך את בני ישראל לעם, הוא טקס המשך לברית סיני?

אלי מיאסניק: פרשת כי תבוא, זוויות ראייה שונות לאירועי 40 השנה

בתחילת פרשת כי תבוא מתוארים 40 השנה הקריטיות של הולדת העם ב"מקרא ביכורים" (כז 1-11). הפרשה מסתיימת בשחזור של משה של 40 השנה הללו (כט 1-8), נאום הסיכום. מדוע שני תיאורים שונים ל- 40 השנה והאם יש להם משמעות שונה?

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: אֶל עַצְמָאוּתֵךְ

"כְּמוֹ עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת הַפְּזוּרִים עַל הַמִּדְרֶכֶת; הֶעֱתַקְתְּ מְקוֹמֵךְ מֵעֲנַף יַנְקוּתֵךְ אֶל עַצְמָאוּתֵךְ; וּבַמֶּרְחָב שֶׁבֵּין הָאוֹר וְהַצֵּל, נָתַתְּ חֵרוּת לְנַפְשֵׁךְ…". אירית כהן-נר גאון, לצייר במילים רגעים קטנים…

פנחס יחזקאלי: “משטרה בתנועה מגונה” – אוסף חמישי

מאז חדרו המצלמות לחיינו, לא ניתן עוד להתחבא… לפניכם אוסף חמישי של תמונות וסרטונים המתעדים עבירות תנועה של רכבי משטרה, שמשותפות, שוב ושוב, ע"י אזרחים ברשתות החברתיות…

גדעון שניר: כי צדק תרדוף

היהודים הם הבעלים ולא הכובשים של אדמות ארץ ישראל; וחובותינו המוסרית היא לחשוף את 'שקר הכיבוש', הנמצא ביסוד האנטישמיות של היום.

איילת קציר: אני שופר

"… לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים;
אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"… איילת קציר.

יורם אטינגר: אפגניסטן 2021 זה לא וייטנאם 1975

ישראל חייבת להסיק מסקנות מהמשגים השיטתיים של הממסד המדיני בארה"ב, לקבל בערבון מוגבל המלצות ותכתיבים של ארה"ב לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי, הסוגייה הפלסטינית וצרכי הביטחון של ישראל; ולהתנהל לפי מזרח תיכון מציאותי (הפכפך, אלים, עריץ ומתסכל) ולא לפי הרהורי-לב על 'מזרח תיכון חדש' ו'שלום עכשיו'…

אלי בר און: נביאי השקר של הדמוקרטיה

האמריקאים – בגלל שעוצמתם וחוסר תלותם באחרים מאפשרים זאת – מסרבים להכיר במציאות, מאז החלו במעורבות הבינלאומית שלהם בתחילת המאה הקודמת. הם בנו לעצמם סוג של עולם דמיוני, מתאים לדרך החיים שלהם ומקבלים את ההחלטות שלהם בתחום היחסים הבינלאומיים, ללא קשר למציאות, ולסיכויי ההצלחה של מדיניותם…