האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מוזיקה אדפטיבית (Adaptive music) היא מוזיקה המשתנה בהתאם לפקודה חיצונית. כאשר שחקנים מקבלים החלטות, הם קובעים את קצב ההתקדמות של המשחק. להחלטות אלה יכולה להיות השפעה ישירה או עקיפה על התפתחותה של המוזיקה לאורך זמן. מטרת השינויים הללו במוזיקה היא ליצור תחושה של ליווי תמידי לכל מצב בו יבחר השחקן להיות, כמו חליפה שנתפרה במיוחד עבורו.
בסוף אוקטובר 2021, היה צריך להיחתם הסכם שלום על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות ראשי ממשלות סודאן וישראל, ונשיא ארצות הברית. כרגע, כמו שהדברים נראים, זה לא יקרה, אבל ההחלטה ללכת על האופציה הישראלית שרירה וקיימת.
לגמרי יתכן כי האחראים באיחוד האירופי למימון הנרחב של ארגונים אלה, ידעו על זיקת הטרור ובחרו במודע להעלים עין. מהיבט זה, החלטת שר הביטחון להכרזה על הארגונים כארגוני טרור היא רחבת משמעות ונועזת.
כיוון שהצעדים שננקטו להשבת הריבונות לא ישיגו את מטרתם, מציע ד"ר פנחס יחזקאלי תכנית אלטרנטיבית שתעשה זאת!
אין אהבה עזה כאהבה אבודה… "תחנות הרוח שבמחשבתך" (1968) הוא אחד משירי האהבה היפים והמופלאים שנכתבו, במעשה גאונות ממש של כתיבה והלחנה… השיר אף זכה באוסקר, בצדק רב, ב- 1968 בקטגוריית השיר הטוב ביותר.
אם נמשיך בדרך הזו אז ירגיעו אותנו בקצת פסטיבל תקשורתי, אבל לא יקרה כלום; ובקצב ההידרדרות הנוכחי, בעוד מספר שנים – כשתפרוץ מלחמה של ממש בינינו לשכנינו מדרום ומצפון – תתלקח מלחמה גם בתוך המדינה, בערים המעורבות ובצירים; ונצטרך לפתוח אותם באש ודם. זה יהיה מרד גלוי של הפלסטינאים אזרחי ישראל, שימונף עד מהרה לזירה הבינלאומית, וישראל תידרש, בקולי קולות, לחזור לגבולות החלוקה.
"זֶה בִּשְׁבִילִי?" שָׁאַלְתִּי בִּלְחָיַיִם סְמוּקוֹת, אוֹחֶזֶת בַּטֶּנֶא שֶׁל פֵּרוֹת מַעֲשַׂי- הַטּוֹבִים שֶׁנָּשָׁאתִי בְּסִפּוּק וְגַאֲוָה; וְהַפְּחוּתִים שֶׁאִמַּצְתִּי
לִלְמִידָה וּצְמִיחָה. מְלֹא הַטֶּנֶא קְצִיר מַעֲשַׂי מְסַפֵּר אֶת חַיַּי…
החיבור שבין ספר בראשית לביטחון הלאומי איננו מבוסס על האמונה לבדה ועל שאלת קיומו של האל. דווקא האתאיסט יכול להתחבר אליו כספר פילוסופי, המצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות גם משליטת הבורא…
אוקטובר הוא חודש קשה מנשוא בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. ב- 7 באוקטובר 2023 טבחו הנוח'בות העזתיות באנשי עוטף עזה באסון הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה, והחלה מלחמת עשר השנים עם איראן על זירותיה השונות. בחודש זה פורסם 'הספר הלבן' השני ע"י שלטונות המנדט הבריטי, החלה מלחמת יום הכיפורים, נרצח השר רחבעם זאבי, נחטף ונרצח החייל נחשון וקסמן, נחטפו החיילים מהר דב; ערביי ישראל מרדו לראשונה במדינה, ב- 1 באוקטובר 2000, והתרחש הלינץ' ברמאללה; רון ארד נפל בשבי; טובעה אניית חיל הים (אח"י) אילת; ועוד…
אם אנחנו לא היינו נושא הבדיחה של המזרח התיכון, זה היה מצחיק גם אותנו: עברו רק עשרה ימים מיום חתימת הסכם המים, שבו הסכימה ישראל להכפיל את אספקת המים, חינם, לירדן; וכבר הגיע מטח רוק עסיסי נוסף מכיוון ירדן, לתוך פרצופנו; וחובה להגיד: הרווחנו אותו ביושר, כי לטמטום אין מחיר…
