האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
האלוף גרשון הכהן, טען בערוץ 12 כי "מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה". הנה, אשכנזי אמר שאשכנזים לא מבינים, וכולם קמים עליו 'למחוק' אותו…
תקציר: פרס נובל לספרות לשנת 2022, הכתיר את אנני ארנו (Annie Ernaux) בת ה-82, דמות שנוי במחלוקת, הן בשל דעותיה הפוליטיות, האנטישמיות, והן בשל יכולתה הספרותית…
תקציר: כשהתקשורת מחטיאה את ייעודה, והופכת לכלי תעמולה ב'משחק הפוליטי', קשה למצוא ריכוז מסודר של הנימוקים, בעד ונגד הסכם הגז עם לבנון. ריכזתי כאן את מכלול הנימוקים הללו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם…
בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.
פרשת 'וזאת הברכה' החותמת את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה, מכתירה את משה בתואר איש האלוהים. כינוי זה הינו חידוש לגבי משה, הנתפס בסיפורי המקרא כנביא או בכינוי הנפוץ יותר שלו עבד ה'. הכינוי איש האלוהים הוא יחידאי בחמשת חומשי התורה, אולם מחוץ להם הוא נזכר 75 פעמים, לרבות ארבע פעמים לגבי משה…
איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב…".
ברכתו של משה בנויה באופן הדומה לשירה, אך רובה אינו שירה. לאחר פסוק פתיחה, מזמין משה את בני ישראל בארבעה פסוקים להתאסף ולהאזין לברכתו… בתום הברכה פרידה: משה אינו מאפשר שאלות ודיונים על תוכן דבריו, ומיד בסיימו את ברכתו, מבלי להוסיף מילה, "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל־הַר נְבוֹ…"
'תרבות האשמה' המערבית (Guilt culture) משמעה, נטילת אחריות על בעיות מוסריות מהעבר ועל אוכלוסיות מודרות. בימינו, הפכה נטילת אחריות, לכאורה, זו הפכה ל'הטרלה'… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות האשמה' המערבית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מרד הנשים האיראניות נגד ה"צ'דור" (כיסוי הראש) מעלה אצל כולנו את השאלה, שלא מפסיקה לפלג אותנו: דת ומדינה!
חלמאות מדינית, ביטחונית ופוליטית הפכו את שדה הגז 'כריש' לבן ערובה בידי איראן וחיזבאללה, ואותנו – למשלמי דמי חסות – פרוטקשן. קשה להניח, שבלי הזרמה של מיליארדי דולר לאיראן ולחיזבאללה (לכאורה, ללבנון…) יופק גז משדה זה.
