yehezkeally@gmail.com

בעשורים האחרונים, בעולם פתוח ודינאמי, הולכת ההתבדלות וההסתגרות החרדית ונסדקת. הדילמה הזו הגיעה לשיאה במהלך מלחמת חרבות ברזל. דומה, שמה ששומר על הממסד הדתי מהתפוררות הוא דווקא הלחץ החילוני המתמיד, בעיקר בסוגיית הגיוס לצה"ל, שהגביר מאוד את האחדות הפנימית ונתן כלי השפעה בידי הממסד הדתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האתגר החרדי של ישראל והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

במקום לאפשר מהלך שקט של שינוי מגמה בגיוס בני נוער חרדים שבחרו להתגייס, התמקדו בהכרעה חוקית ומקיפה של הסוגייה, מה שבין היתר האט תהליכים שכבר החלו להתפתח במהלך השקט. סוגיה שמראשיתה הייתה סבוכה, הלכה והסתבכה יותר…

פרשת כי תשא חוזרת ועוסקת בעניין הקטורת הרכבה והקרבתה על מזבח הקטורת. מהי הקטורת? קטורת הינו חומר הנשרף כדי להעלות עשן שמפיץ ריח נעים. משמעות המילה קטר(ת) בשמות השמיות של המזרח הקדום היא עשן. בטעמה של הקטורת ניתנו הסברים רבים במרוצת הדורות. אולם נראה כי הטעם הפשוט והמובן ביותר מצוי בדבריו של הרמב"ם במורה נבוכים, האומר כי  הקטורת באה להשרות ריח נעים במשכן.

האופן שבו מנהלת ישראל את המשא ומתן הוא יותר ממדאיג. הוא נובע מסדרת טעויות בסיסיות, החל מאי-הגדרת ארגון הטרור כמדינת אויב – שעליה חלים כללי מלחמה, המתאימים יותר למלחמה הנוכחית; המשך בהענקת סיוע הומניטרי ואפילו הכפלתו באופן חד-צדדי, ללא כל תמורה תואמת של שחרור חטופים; בהיעדר תגובה בין-לאומית להפרת ההסכם להעברת התרופות לחטופים, ועד מתן ההיתר לחמאס, להשתלט על מנגנון חלוקת האספקה לתושבי הרצועה. כל אלה יאריכו את המלחמה ואת עלותה בחיי הלוחמים.

אין גבול לטרלול הפרוגרסיבי. רק ב- 2017 התגייסו להט"בים במערב על מנת להילחם בדאעש, בשל אכזריותו המתועדת כלפי הומוסקסואלית בשטחים אותם כבש. אין גורם שנרדף בקהילות אסלאמיות יותר מהלהט"ב. אבל בסולם המקופחים הפרוגרסיבי, ניצבים הפלסטינים לפני הלהט"בים. לכן, ניצבת התנועה הלהט"בית בעולם, שכם אחד עם הפלסטינים.

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 14 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

הציפייה ישראלית מכוחות הביטחון – לשליטה כירורגית במצבי לחימה גם כשהם כאוטיים במלוא הממדים – היא מופרכת. היגיון חירום שונה במהותו מהיגיון שגרה, היכולת לגישור שיפוטי בין הגיון השיגרה – הכפוף לתקדימים מוכרים – לבין הגיון החירום, שכרוך מיסודו בנסיבות חסרות תקדים בעליל. האלוף גרשון הכהן על פרשת תא"ל ברק חירם.

למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור)…

השינויים באופייה של המלחמה, שליטתם הטופוגרפית של שטחי יו"ש על מישור החוף, ואי יכולתם המובנית של כוחות בינלאומיים לספק את הביטחון הנדרש לישראל מחייבים, במילותיו של ראש הממשלה רבין, כי "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה". עיקרון זה כאינטרס ביטחוני לאומי מהמעלה העליונה, חייב להנחות את מממשלת ישראל מתוך הסכמה ציבורית רחבה מאוחדת בין ימין לשמאל.