תקציר: היסטוריונים רבים רואים בגוסטב אדולף לא רק מצביא מבריק, אלא אחת הדמויות שעיצבו את אירופה המודרנית. ללא התערבותו, ייתכן שהמאזן הדתי, הפוליטי והאסטרטגי של היבשת היה מתפתח באופן שונה לחלוטין…
מיכאל (מיקי) ארבל (ראה צילום משמאל; הצילום הוא רכוש המחבר) הוא איש משרד החוץ ותיק בדימוס. הוא הצטרף למשרד החוץ כצוער ב-1975, ומאז ועד 2013 עשה תפקידים שונים כדיפלומט מן השורה, הן בארץ והן בעולם, שירת במדינות אירופה, בארה"ב ובאפריקה
ארבל הוא אגרונום (B.Sc Agr) וטכנולוג מזון (תואר שני) בהכשרתו האקדמית. הוא התמחה בתחום יחסי הכלכלה והסיוע הבינלאומי של ישראל בארצות חוץ. שימש מספר שנים מנהל מחלקת ההדרכה של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב), ומדריך מטעם משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי של צה"ל..
תפקידיו האחרונים היו ראש נציגות ישראל בפלורידה-מיאמי בארצות הברית; ושגריר בחוף השנהב, במאוריטניה ובקמרון.
* * *
בבוקר תשעה באב, כמו בכל בוקר, אני מקשיב ל"קול המוסיקה" על ספל 'קפה בוץ'. נוגנו קטעים מקינות ומזמורים המתאימים ליום זה, כמו למשל, באך (קנטטה 140), ויואלדי (הפרק השני הנהדר של "גלוריה", אותו שרנו בשנה שעברה בקונצרט הסיום של מקהלת "אקורד-גבעתיים"). בדרך כלל הסולם המינורי הוביל…
לפתע, צד אוזני משהו כמו : "ועתה נשמיע לכם אלגיה לזכרו של גוסטב אדולף השני שנלחם במלחמות 30 השנים, ונפל בקרב ליצן 1632. מיד 'נפל לי האסימון': הרי הייתי בליצן (Lützen) לפני חודש בדיוק… שם בעיירה הנידחת הזו, קיימת אנדרטה מרשימה (אנדרטת גוסטב אדולף – Gustav Adolf Memorial) ומוזאון מרשים עוד יותר, המספרים על המלך השבדי הנערץ ועל מותו בקרב…
נא להכיר: גוסטב אדולף השני
גוסטב אדולף השני (Gustavus Adolphus) – אשר כונה "האריה מן הצפון" (The Lion of the North), בזכות הצלחותיו הצבאיות. – נחשב לאחד מגדולי מלכי שבדיה ולאחד המצביאים החשובים של המאה ה־17. הוא שלט בשנים 1611–1632, והפך את שבדיה מממלכה צפונית קטנה יחסית למעצמה אירופית. הוא נולד ב- 9 בדצמבר 1594, עלה לכס המלוכה: בגיל 16, לאחר מות אביו.
הישגו הגדול ביותר היה במלחמת שלושים השנים (1618–1648) (ראו הפרק הבא). בשנת 1630 התערב לטובת המדינות הפרוטסטנטיות נגד הקיסרות הקתולית של בית הבסבורג. ניצחונו המפורסם ביותר היה בקרב ברייטנפלד בשנת 1631, שבו הביס את הצבא הקיסרי ושינה את מהלך המלחמה.
גוסטב אדולף נהרג בשנת 1632 בקרב ליצן (Lützen) (ראו התמונה למטה). למרות מותו, צבאו ניצח בקרב, והשפעתו על מהלך המלחמה ועל מעמדה של שבדיה נמשכה שנים רבות. מעניין לציין שבשבדיה הוא נחשב עד היום לדמות לאומית מרכזית. יום מותו, 6 בנובמבר, מצוין במדינה, וקיים אפילו מאפה מסורתי בשם "מאפה גוסטב אדולף"
לאחר מותו עלתה לכס המלוכה בתו, קריסטינה (Christina), שהייתה אז בת שש בלבד. עד שהתבגרה הופקד השלטון בפועל בידיהן האמונות של מועצת העוצרים (Regency Council), שבראשה עמד אקסל אוקסנסטירנה (Axel Oxenstierna), הקנצלר הגדול של שבדיה ואחד מגדולי המדינאים בתולדותיה.
![[בתמונה: קרב לוצן, שנערך ב-16 בנובמבר 1632, היה אחד הקרבות החשובים ביותר במלחמת שלושים השנים. צבא שוודי בפיקודו של גוסטב אדולפוס, בסיוע חיילים מסקסוניה והסן-קאסל, ניצח בקושי כוח אימפריאלי בפיקודו של אלברכט פון ולנשטיין. שני הצדדים ספגו אבדות כבדות, כאשר גוסטב עצמו היה בין ההרוגים. התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/07/גוסטב-אדולף-השני-2-1024x988.jpg)
במלחמת 30 השנים שינה גוסטב אדולף את מאזן הכוחות האירופי, למשך יותר מ- 200 שנים!
מלחמת שלושים השנים (1618–1648) החלה כמלחמת דת בין קתולים לפרוטסטנטים בשטחי האימפריה הרומית הקדושה (Holy Roman Empire). אולם במהרה היא הפכה למאבק על ההגמוניה באירופה, בעיקר בין בית הבסבורג, ששלט באוסטריה ובספרד, לבין יריביו.
עד שנת 1630 היה נראה שהקיסר הקתולי מנצח: רוב המדינות הפרוטסטנטיות הובסו; דנמרק כבר נכשלה בניסיונה לסייע להן, ואם הקיסר היה משלים את ניצחונו, ייתכן שכל מרכז אירופה היה חוזר לשליטה קתולית חזקה. ואז התערב גוסטב אדולף השני במלחמה, בשנת 1630, ובכך, לא רק הציל את המחנה הפרוטסטנטי מקריסה, אלא גם שינה את מאזן הכוחות באירופה למשך יותר ממאתיים שנה.
מדוע התערב גוסטב אדולף?
היו לו שלושה מניעים: להגן על הפרוטסטנטים (מניע דתי); למנוע מהבסבורגים להשתלט על חופי הים הבלטי, דבר שהיה מאיים ישירות על שבדיה (מניע אסטרטגי), ולהפוך את שבדיה למעצמה אירופית (מניע מדיני).
כיצד שינה את פני המלחמה?
בשנת 1631 ניצח בקרב ברייטנפלד (ראו את התמונה בראש המאמר) את הצבא הקיסרי, שנחשב עד אז כמעט בלתי מנוצח. זה היה הניצחון הגדול הראשון של הפרוטסטנטים.
הצלחתו נבעה גם מחדשנות צבאית:
- תותחים קלים וניידים.
- שילוב מתואם של חיל רגלים, פרשים וארטילריה.
- גמישות טקטית במקום מערכים כבדים ואיטיים.
רבות מהשיטות הללו אומצו מאוחר יותר בידי צבאות אירופה.
מדוע זה שינה את אירופה?
הצלחותיו הוכיחו שאפשר לבלום את ההבסבורגים. לאחר מותו בקרב ליצן בשנת 1632 המשיכו בעלות בריתו את המלחמה, ובסופו של דבר הסתיימה בשנת 1648 בשלום וווסטפליה (Peace of Westphalia), שנחשב לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של היחסים הבין-לאומיים, משום שהוא:
- קבע את עקרון ריבונות המדינה, שלפיו כל מדינה מנהלת את ענייניה ללא התערבות חיצונית.
- החליש מאוד את כוחו של הקיסר הרומי הקדוש.
- ביסס את קיומן של מדינות לאום עצמאיות.
- הכיר בשוויון יחסי בין מדינות, ללא קשר לגודלן.
ההשפעה ארוכת הטווח: גוסטב אדולף סלל את הדרך ל:
- עלייתה של שבדיה כמעצמה במאה ה־17.
- היחלשותה של ספרד.
- עלייתה של צרפת ככוח הדומיננטי באירופה.
- התפתחות שיטת המדינה הריבונית, שהיא הבסיס למערכת הבין־לאומית עד ימינו.
לכן היסטוריונים רבים רואים בגוסטב אדולף לא רק מצביא מבריק, אלא אחת הדמויות שעיצבו את אירופה המודרנית. ללא התערבותו, ייתכן שהמאזן הדתי, הפוליטי והאסטרטגי של היבשת היה מתפתח באופן שונה לחלוטין.
אז איך הגעתי לשם? או, בדיוק על זה ועל לוצן אני רוצה לספר.
לרגל שנת השמונים שלי, שכנעתי את אשתי אורלי ואחי מוטי (דיפלומט בדימוס ודוקטור להיסטוריה) ובת זוגו יעל, שנתכנן סיור למזרח גרמניה, ונתמקד בעיר לייפציג שבה התקיים ביוני השנה פסטיבל קנטטות של באך. אחי, שבילה יותר מ 25 שנים בגרמניה, הן כדיפלומט והן כהיסטוריון, 'קפץ על הרעיון', אבל התנה תנאי אחד: "אני אקח אתכם לאתרים היסטוריים חשובים ומונומנטלים, במרחבי לייפציג, שלא כל תייר מכיר, ולכן גם לא מגיע אליהם". בניגוד אלינו, החליטו הבנות להישאר בלייפבחנויות המרהיבות שהציעה העיר.
אזור לוצן (כ 15ק"מ דרומית-מערבית מלייפציג) היה מאז ומתמיד אזור רווי-קרבות, בשל מישורי-ענק שהתאימו במיוחד לניהול קרבות, בסגנון המאה ה-. כך, שימש אזור זה שדה קרב ענקי ב'מלחמת 30 השנים'. אגב, גם אתר הקרב בין נפוליון ל "קואליציית מדינות אירופה" ב- 1813, התנהל באותם מישורים, בפריפריה של לייפציג: צבא נפוליון שניגף ברוסיה ב- 1812, היה בדרכו חזרה לצרפת, וצבאות אירופה הכינו לו הפתעה "במישורי לייפציג", שסימלה את אחת המפלות הידועות של צבאו המותש בין כה וכה.
ביקרנו במוזאון המפתיע, והמלא צילומים והסברים על קרב לוצן (לא לפני שמוטי – ששירת כדיפלומט גם בשבדיה – הצדיע לדגל השבדי שהתנוסס על יד המוזאון…) שם נמצא קבר אחים – המונה 47 שלדים שנשתמרו היטב בבור – ורק לאחרונה נערכו חוקרים לבחון את זהותם ואת אורח חייהם.
אינני רוצה להשוות את קרבות הפרוטסטנטים והקתולים, למלחמות היהודים אלה באלה, כפי שהדבר מתבטא היטב באבל תשעה באב, אבל . אבל זה חלף בראשי…
תיאור של התמונות וההסברים נמצאים בסרטון וידאו בן 12 דקות שהכנתי על הטיול מיוני האחרון… תמונות מקור ינן כמובן ברשותי…
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- תתתת
מקורות והעשרה
- תתתתת
![[בתמונה: גוסטבוס אדולפוס בקרב ברייטנפלד, ציור מאת י. וולטר, 1632. התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/07/גוסטב-אדולף-השני-1024x680.jpg)


![[בתמונה: שלום ווסטפליה... התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/07/שלום-וסטפליה-1024x794.jpg)