גרשון הכהן: סכנת מבנה העומק הסמוי של חוק לימוד תורה

תקציר: עם הקמת מדינת ישראל והתבססותה, התפתחו ושגשגו הקהילות החרדיות בזכות כל מה שהעניקה להן מדינת ישראל. ובכל זאת התנגדותם לציונות לא רק שלא פחתה אלא אף התעצמה. מהמקום הזה יש לשפוט את סכנת החוקים שהתקבלו השבוע כמערערים את היסוד הרעיוני ההכרחי להמשך קיום והתפתחות מדינת ישראל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 8 במאי 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

חוק לימוד תורה וחוק הקפאת מעצר בני ישיבות שאינם מתייצבים לגיוס, מחייבים דיון ציבורי בהקשר בו נמצאים, בימים קשים אלה, צה"ל ומדינת ישראל.

ההקשר הכרחי להבנת מכתב הרמטכ"ל המתריע מפני ההשלכות של חוקים אלה לצה"ל. הביקורת הפוליטית שהוטחה נגד הרמטכ"ל שכביכול סטה ממרחבי סמכותו, הציגה את הרמטכ"ל כמתערב בתהליכי החקיקה. אלא שהרמטכ"ל ממש לא התערב בתהליך החקיקה, הוא עשה את המוטל עליו במימוש אחריותו ליעילות הצבא התלויה בבסיסה ביכולת מימוש צווי הגיוס.

המוכנות להתגייסות לשרות סדיר ומילואים היא תופעה ישראלית ייחודית, שרחוקה מלהיות מובנת מאליה

הרמטכ"ל כדרג מקצועי אמנם איננו נבחר ציבור, אבל במכלול אחריותו, הוא נושא באחריות לאומית לבניין הכוח הצבאי ולהפעלתו. מי שמצפה שבסוגיה כה משמעותית רמטכ"ל יימנע מהבעת דעתו, בדרישה שיתמקד רק בתפעול הצבא, מבקש למעשה לצמצם את סמכות הרמטכ"ל ואחריותו כלפי העם והמדינה, ללא יותר מאחריות של מנהל פס ייצור. בהבנה זו דחה יצחק רבין את מסקנות וועדת אגרנט, שהתעלמה מבסיס האחריות המשותפת, החייבת להתקיים בין הנהגת הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני.

בעומק הרחב, שני החוקים הנדונים מזמינים את החברה הישראלית לדיון חירום מחודש ביסודות הרעיון הציוני

ישנן שעות בחיי חברה ואומה בהן שאלות רעיוניות עקרוניות, הופכות לשאלת קיום מעשיות. זה מה שעושה בשעה זו את הדיון לקריטי ביחס ליכולתה של מדינת ישראל להמשיך להתקיים.

כפי שמדינת ישראל אינה עוד מדינה בין המדינות, בן גוריון חזר והדגיש שיש לה ייעוד וייחוד בחובתה לגאולת ישראל ולקיבוץ גלויות, גם צה"ל איננו עוד צבא של מדינה. הקמתו חוללה תפנית היסטורית בתנאיי קיום עם היהודי. בהתאם מכתב הרמטכ"ל התייחס גם לצורך המעשי הדחוף בתוספת חיילים וגם ליסוד זהותו של צהל כצבא העם במדינה היהודית.

מגילת העצמאות, מסתיימת בקריאה אל יהודי התפוצות: "להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל." מערכה גדולה זו מחייבת את כולם. בדיוק במקום הזה, מתגלים שני החוקים כמערערים את יסודות הציונות. בוודאי רוב מובהק ממי שהצביע בכנסת נגד חוק לימוד תורה, אינו נגד ערך לימוד תורה. בדברי אחי הרב רא"ם ראש ישיבת ההסדר בעתניאל, מסתכמת תמצית המחלוקת: "כל האומר אין לו אלא תורה גם תורה אין לו"

שתי תפניות עקרוניות חוללה הציונות בחיי העם היהודי:

• הראשונה, בקריאה ליהודים לקום ולפעול למען גאולתם באופן שיחזיר את העם היהודי לקיום אקטיבי במציאות ההיסטורית.
• השנייה זיהתה את השינויים שחלו עם התקופה המודרנית במדע ובחברה, ככלים חיוניים להקמת מדינה יהודית מודרנית משגשגת.

כבר מראשית הציונות, החרדים התנגדו לתפניות אלה והסתגרו מפניהן. לעומתם, זכתה בשורת הציונות בתמיכתה המלאה של תורת הרב קוק שזיהה תפניות אלה בהיסטוריה היהודית במלוא החיוב ונתן להן תמיכה דתית.

בן גוריון הדגיש במשנתו שהציונות אינה סיבוב פרסה למורשת היהודית, אלא שיבה למקורות.. על ההתנגדות החרדית המדברת בשם המורשת היהודית אמר במועצת מפא"י 1941: "דבר אין לה עם היהדות של רבי עקיבא, המכבים, עזרא ונחמיה, יהושוע בן נון, משה רבנו."

ההתנגדות החרדית לציונות לא פחתה מאז. עם הקמת מדינת ישראל והתבססותה, התפתחו ושגשגו הקהילות החרדיות בזכות כל מה שהעניקה להן מדינת ישראל. ובכל זאת התנגדותם לציונות לא רק שלא פחתה אלא אף התעצמה. מהמקום הזה יש לשפוט את סכנת החוקים שהתקבלו השבוע כמערערים את היסוד הרעיוני ההכרחי להמשך קיום והתפתחות מדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע'.
• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), סוגיית צבא העם וגיוס החובה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.