גרשון הכהן: למי הניצחון?

תקציר: אנשים מודרניים מאמינים, שגם לתופעות מורכבות חייב להיות קריטריון מוחלט. אלא שלתופעות הדרמטיות ביותר בחיי אדם, כמו אהבה, אין ולא נמצא עד היום קריטריון כזה. לחוויית הניצחון כמו לרגש האהבה, יש תפקיד מרכזי בחיי אדם ואומה. במבט הזה, למרות כל הקשיים, מדינת ישראל השיגה באלף ימי המלחמה ניצחון משמעותי במאבק על הגנת קיומה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 3 ביולי 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לאחר אלף ימי מלחמה, חשוב לדעת אם ניצחנו. חוויית הניצחון היא תופעה אנושית משמעותית, שבימים אלה של משחקי המונדיאל מודגשת מלוא עוצמתה, גם למי שנוטים להמעיט בחשיבותה.

לאווירת הביקורת על ממשלת נתניהו, מתלווה תחושת נכאים: מומחים ובעלי דעה מתארים עד כמה מדינת ישראל איננה מנצחת, כמה מצבנו האסטרטגי גרוע מאי פעם, הדיבור של ראש הממשלה על "הניצחון המוחלט" נעשה מוקד להגחכה. בנסיבות אלה ראוי להתבונן במבט ענייני על תופעת הניצחון.

בנקודת המוצא להתבוננות כזו כדאי לברר האם ישנה בכלל הגדרה או קריטריון אובייקטיבי לניצחון

המדע המודרני גם בהתייחסותו לתופעות האדם ולתופעות חברה ומדינה, מבקש להעמיד את המחקר והדיון על מושגים מוגדרים ומוסכמים. אלא שבעשרות השנים האחרונות של פילוסופיית המדע, היומרה המדעית הזו, לא עמדה במבחן הביקורת הפילוסופית. כך לדוגמה הציג מישל פוקו גם את תופעת השיגעון, כתופעה תלוית הקשר היסטורי תרבותי, ללא יכולת להעמדתה על קריטריון מוחלט.

ובחזרה למושג הניצחון, הדיון בו, בעת הזו, יכול להיפתח בחידה שמובנת לכל ילד: כיצד איראן שספגה מהלומות צבאיות קשות, ונכשלה בממדים צבאיים קריטיים, יכולה לצאת מהמלחמה כמנצחת? התשובה מתחילה בטענה שניצחון הוא תופעה תלוית הקשר תרבותי, כלכלי, רוחני ודתי. היא תלוית תודעה מקומית סובייקטיבית, לא פחות מאשר תחשיב אוביקטיבי, בסיכום מתמטי של תוצאות טקטיות בשדה הקרב.

הניצחון ברמה הטקטית

כמובן, אין להמעיט מחשיבות הניצחון הפיזי בקרב הטקטי, שם הקריטריונים לעמידה במשימה ולניצחון ברורים ומוחשיים, עד לרמת החייל הפשוט. עמד על כך הרמטכ"ל משה דיין, בניתוח הישגי פעולות התגמול, בימים שקדמו למבצע סיני, וכך הסביר בהרצאה לקורס קצינים: "הדעה וההרגשה איזה צבא עדיף – הישראלי או הערבי – נקבעות בכל משלט, על ידי כל מפקד, לעתים על ידי כל לוחם, הן נקבעות גם לפי תיאורים שמתארים חיילים ואזרחים ערבים את החיילים הישראליים, המסתערים בלא היסוס, מתעקשים ומתמידים בהתקפתם. ומשלט אשר לא ייפול בהתקפה ראשונה, סופו ליפול בשנייה או בשלישית…"

בנקודת מבט זו, יחידות צה"ל, בלחימה ביבשה באוויר ובים, השיגו ניצחון בכל נקודת מפגש בשדה הקרב. יש כמובן מקום נרחב לביקורת ולהפקת לקחים, אפשר לשאול על קצב המבצעים שאולי היה נדרש לתנופה זריזה ומוחצת יותר, אבל בכל זירות המלחמה – מעזה ללבנון, גם בסוריה וביו"ש, ועד לאיראן ולתימן – ראוי להכיר בהישגים מבצעיים מובהקים וחסרי תקדים.

הניצחון ברמה האסטרטגית

בכל הקשור לניצחון ברמה האסטרטגית השאלה הופכת למורכבת ותלויה במידה רבה בפרספקטיבה היסטורית. כך למשל ביחס לניצחון במלחמת יום הכיפורים. גם לאחר למעלה מחמישים שנים, ישנם היבטים לכאן ולכאן ואין בנמצא קריטריון מוחלט הקובע למי הניצחון. במלחמה מול המצרים היו לצה"ל הישגים מערכתיים מובהקים עם חציית תעלת סואץ, כיתור הארמיה השלישית והתייצבות בקילומטר ה-101 בדרך לקהיר.

אבל בתוצאה המדינית הסופית, מצרים קיבלה את כל חצי האי סיני. ישראל מצידה קיבלה הסכם שלום והשיגה לעשרות שנים את הוצאת מצרים ממעגל המלחמה נגדה. במבט האסטרטגי הזה, שאלת הניצחון היא לגמרי תלוית הקשר בכל הממדים.

אכן, שיפוט על תופעה כתלוית הקשר, מחולל הסתייגות בין אנשים מודרניים שמאמינים שגם לתופעות מורכבות חייב להיות קריטריון מוחלט. אלא שלתופעות הדרמטיות ביותר בחיי אדם כמו אהבה אין ולא נמצא עד היום קריטריון כזה. לחוויית הניצחון כמו לרגש האהבה, יש תפקיד מרכזי בחיי אדם ואומה ובמבט הזה, למרות כל הקשיים, מדינת ישראל השיגה באלף ימי המלחמה ניצחון משמעותי במאבק על הגנת קיומה.

[לאוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר.
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/10/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.