גרשון הכהן: בין ניצחון טקטי לאסטרטגי  

תקציר: ככל הנראה, הממשל האמריקאי ממוקד רק בסיכול יכולת הייצור של נשק גרעיני באיראן. ובכל זאת, טעות תהיה לסכם את המלחמה ככישלון. לא זו בלבד שההישג המצטבר בתקיפות צה"ל והצבא האמריקאי הוא רחב היקף באורח חסר תקדים, הוא גם משמעותי בהיבטי העליונות שהושגה על כל מרכיבי המערכת הצבאית האיראנית. ניתן לצפות כי להישגים אלה תהיה בעתיד תוצאה מועילה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 12 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מוקדם להעריך את משמעות סעיפי מתווה המסגרת, המתגבש להסכם בין איראן לארה"ב. מנקודת המבט הישראלית, המגמה המסתמנת עלולה להסתכם באכזבה. במטרות האסטרטגית שהוגדרו בישראל ביציאה למלחמה נכללה המטרה לסיכול יכולת הייצור של נשק גרעיני באיראן, ובנוסף עוד שתי מטרות: פגיעה במערך  הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה וההפעלה של ארגוני הטרור השלוחים.

ככל הנראה, הממשל האמריקאי ממוקד רק במטרה הראשונה. ובכל זאת, טעות תהיה לסכם את המלחמה ככישלון. לא זו בלבד שההישג המצטבר בתקיפות צה"ל והצבא האמריקאי הוא רחב היקף באורח חסר תקדים, הוא גם משמעותי בהיבטי העליונות שהושגה על כל מרכיבי המערכת הצבאית האיראנית. ניתן לצפות כי להישגים אלה תהיה בעתיד תוצאה מועילה.

מדוע המערב מתקשה לנצח את כוחות ההתנגדות האיסלאמיים?

בהתבוננות הזו על השגי המלחמה, ראוי להסביר כיצד פעם אחר פעם, בהתמודדות ארה"ב ומדינות המערב בהן ישראל, מול כוחות ההתנגדות האיסלאמיים, למרות הישגים צבאיים מובהקים, המלחמה אינה מסתיימת בצורה משכנעת של ניצחון.

סיבות רבות לכך, שברובן מתכנסות להקשר התרבותי והדתי המכונן התייחסות שונה לתופעת המלחמה. בבסיס הגישה למלחמה בתרבות המערב, מונחת התביעה לנהל אותה על פי  אמות המידה המקובלות לניהול מקצועי אחראי ורציונלי. בתוך כך נכללת הדרישה לניהול על פי מטרות מוגדרות ויעדים ניתנים למדידה כמותית. בהכוונה זו מצפים לתכנון מפורט של התפתחות שלביי המלחמה עד למצב הסיום, שאף הוא מתבקש להיות מתוכנן  מראשית הדרך. בכך נקבעת גם מסגרת השיפוט של הציבור להישגי המלחמה.

זו תפיסה תרבותית עמוקה המציבה גם את תופעת המלחמה על מסילת הניהול של הנדסת תעשייה וייצור. בוודאי קיימים תהליכים רבים ומרכזיים בניהול המלחמה הנדרשים למצוינות תכנונית ותפעולית באמות מידה הנדסיות. אלא שהמלחמה במלוא ממדיה שונה במאפייניה הכאוטיים מכל מה שמוכר בשיטות הניהול של מפעל ייצור. במלחמה למשל, מוכרת התופעה של ניצחון  מערכתי ואסטרטגי המושג לעתים, למרות רצף של כישלונות טקטיים. זו הייתה לדוגמה התוצאה של קרבות לטרון בתש"ח. למרות  ניסיונות כושלים לכיבוש מצודת לטרון, הושגה המטרה העיקרית של המבצע לפריצת הדרך לירושלים באמצעות דרך בורמה. מצב כזה לא יכול להתרחש במפעל תעשייה. קשה להעלות על הדעת מפעל מוצלח ורווחי לייצור מכוניות שבמצב הסיום בקצה פס הייצור, עומדות מכוניות מלאות תקלות.

במבט הזה, יש מה ללמוד מרעיון המלחמה של נשיא מצרים סאדאת

ביציאתו למלחמת יום הכיפורים. הוא הניח מראש, שצבאו לא יוכל לכבוש במלחמה את חצי האי סיני. הוא ציפה מהמלחמה שיזם ליצירת טלטלה שתחולל בהמשך מגמות שיחוללו תהליך מדיני בו יצליח להביא לסיום הכיבוש הישראלי. במתווה רעיוני זה, היה יכול להכיל גם את הכישלון הטקטי והמערכתי בשדה הקרב, כאשר צה"ל חצה את התעלה וכיתר את הארמיה השלישית. ראוי ללמוד מהאופן בו ניסח את מטרת המלחמה ב- 1 אוקטובר 1973: "לערער את תורת הביטחון הישראלית, על ידי ביצוע פעולה צבאית בהתאם לאפשרויות של הכוחות המזוינים, במטרה להסב לאויב את האבדות הכבדות ביותר ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו תובע מחיר שהוא גבוה מידי בשבילו".  באמות המידה המקובלות בישראל, גם על פי המלצת וועדת ווינוגרד בסיום מלחמת לבנון השנייה, מטרת מלחמה כזו לא הייתה יכולה להיות מוגדרת לצה"ל. היא מופשטת מידי ואינה ניתנת למדידה כמותית.

בהשראת סאדאת מומלץ לשיח הישראלי הבוחן את הישגי המלחמה להיפרד משיפוט המלחמה באמות מידה הנדסיות. במבט כולל הבוחן את המלחמה גם בממדים רוחניים ותרבותיים, בהם חוסן לאומי,  הישגי המלחמה האחרונה ניתנים לתיאור חיובי מעורר תקווה .

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מצביאות מהי? בין ניהול קרבות לעיצוב היסטוריה.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• הרחבה בנושא: 'הפתעה'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג: מטרה אסטרטגית, התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• גרשון הכה (2026), על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי, ייצור ידע, 2/5/26.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מצביאות מהי? בין ניהול קרבות לעיצוב היסטוריה, ייצור ידע, 26/12/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), מטרה אסטרטגית, התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 6/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.