תקציר: למרות שיתוף הפעולה התקדימי, ההבדל בין וושינגטון לירושלים אינו רק בגאוגרפיה, ובהיקף העוצמה הצבאית העומדת לרשות כל אחד מהצבאות, אלא ביסוד האבחון של המצב האסטרטגי. עם ישראל והנהגתו נתונים בימים אלה בשעת מבחן היסטורית ונדרשים לאמונה ועמידה איתנה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על ההבדל שבין ניהול סיכונים לבין קבלת החלטות במצבי אי וודאות. למאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: פגישה הכרחית בבית הלבן.
• גרשון הכהן: בין ניהול סיכונים לבין קבלת החלטות במצבי אי וודאות.

* * *

אי הוודאות - שריחפה מעל האזור, בשאלה האם הנשיא טראמפ יחליט לתקוף - הוחלפה אתמול בבוקר באי וודאות לגבי מגמת התפתחותה של המלחמה שרק החלה. גם אם ממשלת ישראל טרם הכריזה על מצב מלחמה, מצב העניינים בעבור מדינת ישראל הוא שנפתחה מלחמה. כמו בכל מלחמה, ההחלטה לפתוח בה כרוכה בהעזה לצעוד אל הבלתי נודע, ואכן עתיד האזור כולו שרוי בימים הבאים באי וודאות כוללת.

בשעות אלה איש אינו יודע את היקפי התקיפות ועוצמתן לימים הבאים, לא את היקף ועוצמת המענה האיראני כנגד ישראל וגם לא את משך המלחמה. בשלב זה קשה לשער, עד להיכן יהיה מוכן הנשיא טראמפ ללכת ולהתמיד במאמצי התקיפה האמריקאיים. בשלב זה, אין לשלול את האפשרות שהנשיא טראמפ יחליט לעצור את הפעולה בתוך יממות ספורות, בכוונה להשתמש בתקיפה כמנוף השפעה לחידוש המו"מ, בתנאים שיכתיבו להנהגת איראן את הוויתורים המצופים.  

בין ניהול סיכונים לבין קבלת החלטות במצבי אי וודאות

גם מטרת המלחמה - שהוגדרה לצה"ל בבהירות נכונה - משתרעת על הרצף, שבין השאיפה המשותפת לרוב הישראלים לראות בסיום משטר האייטולות באיראן, לבין המיקוד הצבאי המעשי לפגיעה קשה במרכיבי האיום הקיומי הנשקף לישראל מאיראן. הפער בין המטרות על הרצף, נובע מכך שאת המטרה הגדולה של שינוי המשטר, לא ניתן לחולל באופן ישיר ובזמן קצר במאמצים צבאיים בלבד.  בוודאי, יהיה קשה להביא לקריסת המשטר ללא התהוות התקוממות פנימית באיראן מתוך האזרחים והצבא.

מבחינת מדינת ישראל, הפעולה המשותפת עם ארה"ב - בתיאום מבצעי מלא בין צה"ל לפיקוד המרכז האמריקאי - היא אירוע שלא היה דוגמתו בתולדות צה"ל. מדובר בתקדים, שמציב את צה"ל במדרגת שיתוף פעולה עם  כוחות ארה"ב,  במקום שהיה שמור עד כה לכוחות הצבא המלכותי הבריטי. תהיינה לכך השלכות לעתיד שמוקדם להעריכן.

מנקודת ההתחלה, ההעזה לפתיחת המלחמה ואי הוודאות לגבי המשך המלחמה משותפת לנתניהו ולטראמפ, אולם בהיבטיה המעשיים של המלחמה, אי הוודאות והחרדה הישראלית מציבים לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון הישראלית אתגר קשה ותובעני יותר. בשונה מארה"ב, מדינת ישראל כולה על אזרחיה ועריה כולל כלכלתה, נמצאת במצב חירום תחת איום טילים ואיומים נוספים מכלל הזירות. ההבדל הזה מציב את ההעזה של ראש ממשלת ישראל מבחינת ניהול הסיכונים, כדומה בהגיונה לשיקולי קבלת ההחלטות של מומחים בניהול השקעות הון סיכון. משקיעים מנוסים בתחום זה, יודעים לספר על הצלחותיהם הגדולות  שנבעו דווקא מהמוכנות לפעול בהעזה למרות הסיכון הגבוה. הם יודעים להסביר כיצד המוכנות לנטילת הסיכון ממש לא הייתה עבורם הימור, אלא דרך נועזת שגם אם אינה מבטיחה הצלחה, כשהיא מצליחה היא מובילה לרווח גדול. 

זה ככל הנראה המצב במאבקה של ישראל  מול איראן. דפוס ההחלטה של ההנהגה הישראלית מבחינת שיקולי ניהול סיכונים, דומה במשהו למצבם של משה ובני ישראל בעומדם על שפת הים, כשמאחוריהם רודפים המצרים. מצבם הקיומי היה נתון באיום קריטי , כך שההחלטה לכניסה לים בטרם נבקע, ביטאה אמונה ותעוזה הרבה יותר מאשר ניהול סיכונים מחושב.

במבט הזה, למרות שיתוף הפעולה התקדימי, ההבדל בין וושינגטון לירושלים אינו רק בגאוגרפיה, ובהיקף העוצמה הצבאית העומדת לרשות כל אחד מהצבאות,  אלא ביסוד האבחון של המצב האסטרטגי. עם ישראל והנהגתו נתונים בימים אלה בשעת מבחן היסטורית ונדרשים לאמונה ועמידה איתנה.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבת המושג: מינוף / מנוף השפעה. הדרך להשיג הרבה בפחות.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מינוף / מנוף השפעה. הדרך להשיג הרבה בפחות, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות משותפות, ייצור ידע, 21/4/14.