תקציר: סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 13 בפברואר 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

פער במשוואת הסיכונים

גם ללא הסכמה ברורה וללא זיהוי משותף של האינטרסים המובילים להחלטה על מתקפה צבאית אמריקאית נגד איראן, במשוואת ניהול הסיכונים בין ארה"ב לבין ישראל[ אמנם ניתן לזהות את איראן כאיום משותף לארה"ב ולישראל, בכל זאת ראוי לעמוד על הפער במשוואת הסיכונים ביחס לישראל וביחס לארה"ב.

במבט ראשוני מובן לכל אדם, ההבדל טמון בכך שהסיכוי לתקיפה איראנית בטילים בליסטיים נגד ריכוזי אוכלוסייה ונכסים אסטרטגיים ברחבי ארה"ב, נמוך ביותר בהשוואה לסיכון לירי מסוג זה נגד ישראל. משמעות האיום האיראני כנגד ישראל בהקשר האסטרטגי הנוכחי וגם ביחס לתרחישים אפשריים עתידיים - אינה דומה למשמעות האיום האיראני ביחס לאינטרסים האמריקאיים באזור.

ההבדל ניתן לתיאור כדומה להבדל בין שני משקיעים, שמתלבטים לגבי כניסה לאותה עסקה. במבט אנליטי, הסיכון בהשקעה שווה לשניהם. אולם במבט סובייקטיבי, אם מדובר בהשקעה של מליון שקל, ולמשקיע האחד יש רק מליון שקל ולשני כמה עשרות מיליונים, משוואת ניהול הסיכונים עבור כל אחד מהמשקיעים לגמרי שונה.

ראוי לצפות שמשמעותו האסטרטגית של ההבדל הזה בין משוואות הסיכונים של ישראל וארה"ב תהיה ברורה במסד הדיון לקבלת ההחלטות בשיח המתנהל בין ראש ממשלת ישראל לבין הבית הלבן.

משמעותו של המאמץ האיראני לפיתוח נשק גרעיני

במבט העומק, כדאי היה שתתברר בדיון המשותף גם סוגיית משמעותו של המאמץ האיראני לפיתוח נשק גרעיני. הנשק הזה, במגבלות ההחלטה להפעלתו, יועד להועיל בעיקר בתרומתו לניהול מחושב בנטילת סיכונים בלחימה הקונבנציונלית. בהגיון זה, במקביל לפיתוח היכולת הגרעינית, התמקדו משמרות המהפכה האיראניים בפיתוח יכולות אש אסטרטגיות לטווחים ארוכים, במגוון אמצעים בהם טילים בליסטיים, כטב"מים וטילי שיוט. כמו כן התמקדו בבניית יכולות הלחימה של כוחות שלוחים, בהם חיזבאללה, חמאס, חות'ים ומליציות עיראקיות. בתוכנית קאסם סולמאני, ביקשו להביא להשמדת מדינת ישראל, בהפעלת יכולות קונבנציונליות בלבד. הגרעין היה סוג של צל מאיים בחסותו ביקשו להפעיל את כלל היכולות הקונבנציונליות.

בתוך כך, כפי שהולך ומתברר בקווי היסוד לעמדת איראן למשא ומתן, הגרעין נראה כמשמש בעבור איראן סוג של אתנן שמאפשר בגמישות המשא ומתן, השגת הסכם לאיראן שלא יפגע בעוצמת השלטון. במקום הזה, מתגלה יסוד המחלוקת בין גישת נציגי הבית הלבן למשא ומתן לבין האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בממד הזה, וויתור איראני על הגרעין יכול במבט לעתיד, דווקא להעצים את משוואת האיומים על מדינת ישראל.

במבט הזה, גם אם לא הושגה הסכמה להחלטות משותפות בין נתניהו לבין הנשיא טראמפ לגבי דרך הפעולה המועדפת מול איראן, לעצם בירור משמעותה של נקודת המבט הישראלית ישנה חשיבות רבה במיקוד לשעה זו וגם ביחס לעתיד. בירור מהסוג הזה שמתמקד בשאלות יסוד שמעבר למודיעין קונקרטי לתקיפת מטרות, לא יכול היה להתקיים ללא הזדמנות למפגש בין אישי לברור עומק משותף. יש לצפות שברור כזה אכן נערך והציב בין שני המנהיגים מפת הבנות משותפת. בממד הזה, נסיעת נתניהו לבית הלבן בשעה זו, הייתה צעד חיוני שיש לייחל להצלחתו.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.