תקציר: בסוף, זה תמיד נגמר באותו האופן: הראיות מתנדפות, העובדות נעלמות, והקנס – אם הוא בכלל מגיע – הוא רק דמי כניסה נמוכים למועדון האקסקלוסיבי של ה'חסינים'. הפריווילגים השונים הם רק השמות על התיק; הסיפור האמיתי הוא המערכת שלמדה להפוך את שלטון החוק להמלצה בלבד עבור האנשים הנכונים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

"אתה חסום דיקטטור!" קרא מרדכי דוד, חסם את רכבו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, וגלי הזעזוע של השמאל הורגשו מקצה הארץ ועד קצה, מול ימין משתאה.

למה משתאה? כי במשך שלוש שנים – תחת הסיסמה “אין מחאה אפקטיבית בלי הפרת חוק” – הפכו חסימות כבישים, שיבוש תשתיות והטרדת נבחרי ציבור לנורמה ציבורית, תוך גיבוי גלוי, או שקט, מצד אליטות משפטיות, תקשורתיות ואקדמיות.

הגמל כדרכו, אינו מסוגל לראות את דבשתו.

לחיות בתוך 'מרחב החסינות'

זעזוע אנשי המחאה מהווה סימפטום של תהליך עמוק שעוברת קבוצה זו, שהתרגלה להיות בתוך “מרחב חסינות” פוליטי, שמסוכך עליהם מפני חובות החוק, שהפך לכלי דיכוי פוליטי של העם, בעוד האליטה שלו רואה בו כלי לגיטימי במאבק על דמות המשטר.

כך נוצר סטנדרט כפול. פעולות המוגדרות כ”הצלת הדמוקרטיה” כאשר הן מבוצעות בידי האליטה, מתויגות כ”אלימות” כאשר הן מבוצעות ע"י העם. זהו עיוורון מוסרי טיפוסי של בני אליטה, שפותחים בעיוורונם פער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות, ואינם חשים, שמרגע שנפרצו גבולות הציות לחוק, מרחב ההגנה שלהם הולך ומתמוסס.

ובאמת, הרוח כבר שינתה את כיוונה, החוק כבר איבד את סמכותו המוסרית, ובקרוב יהפוך לבומרנג, שיופנה אליהם, כי מה לעשות, מערכות מורכבות תמיד מתהפכות. זוכרים?

איך מרחב החסינות עובד? בין רוני אלשיך לאהוד ברק

ב- 30 בינואר התבשרנו כי המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך נחקר בחשד להעסקת שוהה בלתי חוקי (שב"ח). החקירה נפתחה לאחר ששוהה בלתי חוקי נעצר כשהוא רוכב על קורקינט ללא לוחית זיהוי במרחב דן. מן התקשורת אנו למדים כי השב"ח טען שהועסק בבית דו-משפחתי באזור, שבו מתגורר אלשיך, ושכן נוסף. המפכ"ל לשעבר והשכן מסרו נחקרו כפי הנראה תחת אזהרה, ומסרו גרסאות סותרות בנוגע לזהות המעסיק. אלשיך טען שלא ידע שמדובר בשב"ח, ושמי שהעסיק אותו בפועל הוא השכן שמתגורר בבית הסמוך, אלא שהשכן מסר גרסה הפוכה, וטען בחקירתו שאלשיך הוא זה שהעסיק את השוהה הבלתי חוקי.

וצריך להדגיש: למרות חגיגת התקשורת סביב השב"ח של רוני אלשייך, אדגיש כי חזקת החפות עומדת לו לאלשייך עד שתתבררנה העובדות. אבל יש גם סיכוי שלא תתבררנה, כי מרחב החסינות שהעניקה האליטה לאלשייך עמד כבר, להבנתי, בתיקים חמורים בהרבה מאלה, כמו פרשת המימד החמישי שנסגרה – שבה הועבר קניין רוחני של המשטרה עם הפרטים של כולנו לידי גורם זר – פרשת הרוגלות – שבה היועמ"שית עושה הכל לשתק את הוועדה כבר למעלה משנתיים, וגם פרשת הדירה בירושלים והאיום על מ"מ ראש מח"ש בפרשת אום חיראן.

כדי להבין איך עובד מרחב החסינות של האליטות, נחזור לשנת 2010, לפרשית העסקת העובדת הזרה בביתו של אהוד ברק בעבודות משק-בית, שלא כדין וללא ביטוח רפואי:

• ראשית חוכמה, נטלה אשתו נילי את כל האשמה. אהוד לא ידע.
• מיד אחרי, נעלמה העובדת הזה כלא הייתה, ובאמצע אוקטובר 2010 החליט היועמ"ש לסגור בשל כך את התיק.
• אבל אז, התקשורת שלנו עוד תפקדה, ואיתרה את העובדת.
• ואז, בלית ברירה, הוגש התיק לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, שם נשפטה הרעיה נילי, לקנס של 22 אלף שקל, והתחייבה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות מסוג דומה, למשך 3 שנים, אחרת יוטל עליה קנס מירבי בסך של למעלה מ-58 אלף שקל. הבנתם?

"בסוף, זה תמיד נגמר באותו האופן: הראיות מתנדפות, העובדות נעלמות, והקנס – אם הוא בכלל מגיע – הוא רק דמי כניסה נמוכים למועדון האקסקלוסיבי של ה'חסינים'. אלשיך, ברק או פריאל הם רק השמות על התיק; הסיפור האמיתי הוא המערכת שלמדה להפוך את שלטון החוק להמלצה בלבד עבור האנשים הנכונים."

נספח מדף הטוויטר של George Orwell: חוות החיות של ג'ורג' אורוול

המחשה חריפה (ולא מאוד מעודנת) למשפט האלמותי של ג'ורג' אורוול: "כל האזרחים שווים, אבל יש כאלו ששווים יותר": 'מרחב חסינות', צפצוף על החוק, טיוח חקירות ומה לא. האצולה הזו, לא רק קובעת את הכללים, אלא מוודאת שהם חלים על כולם, חוץ מאשר הם עצמם, שנמצאים בתוך הפריים של הסלפי...

נספח 1 - ד"ר פנחס יחזקאלי: מרחב החסינות של המחאה

נספח 2 - ד"ר פנחס יחזקאלי: איך מרחב החסינות עובד?

[לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אכיפה בררנית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על אכיפה בררנית.
• הרחבת המושג: 'תרבות של שקר'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים: 'המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/4/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.