תקציר: ממשלת ישראל מחויבת לגיבוש תפיסה כוללת מותאמת לאיום העיקרי הטמון במגמה הבינלאומית להקמת מדינה פלסטינית. זה איום קיומי על מדינת ישראל, לא פחות מסוכן מהגרעין האיראני ונדרשת תכנית לסיכולו. יש לכך השלכות לתוכנית פעולה מקיפה בכל הממדים המדיני, הביטחוני, וההתיישבותי. במבט הזה, הטרור הפלסטיני העלול להתעצם ביו"ש, צריך לפגוש תפיסה ישראלית כוללת להתנהלותה במרחבי יו"ש מותאמת להקשר האסטרטגי המתחדש.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 24 באוקטובר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

למרות שקשה בשלב זה להעריך את מידת המימוש של סעיפי תכנית הנשיא טראמפ לרצועת עזה, כבר עתה  ברור כי נוצר באזור הקשר אסטרטגי חדש. ארגון חמאס המוכר בכישורי ההסתגלות למצבים משתנים, לא יזנח את חובתו לדרך ההתנגדות (המוּקאוומה) [להרחבה בנושא רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, לחצו כאן].

כפי שנהג בעבר, ינסה להעתיק את מוקד מאמצי הטרור לזירות אחרות בסוריה בלבנון ובעיקר ליהודה ושומרון. לפיקוד המרכז ולשב"כ - שפועלים בשנתיים האחרונות ביו"ש ביוזמה התקפית ובמאמציי סיכול  מוגברים - פוטנציאל האיומים בזירה מוכר למדי. בכל זאת, למרות שצורות הטרור אולי לא עומדות להשתנות, ההקשר החדש עלול להציב להן ממדי משמעות והשפעה חדשים.

מגמת השינוי מתכנסת בעיקרה  לשני מוקדים מעצבים:

• הראשון הוא ההכרזה באו"ם בתמיכה רחבה על הכרה במדינה פלסטינית.
• המוקד  השני הוא מעורבות בינלאומית בהתארגנות מדינות האזור והנהגה אמריקאית להובלת הסידור השלטוני ותנאיי היציבות לשיקום עזה.

לשני המוקדים האלה השפעה מהותית גם על הגיון הפעולה המתגבש של הרשות הפלסטינית והחמאס ביו"ש. להנהגת הרשות הפלסטינית ובעיקר לאבו מאזן ברורה החובה להציג לקהילה הבינלאומית מצג חיובי של מוכנות לקבלת התנאים להקמת מדינה פלסטינית, בהם הסתייגות מדרך הטרור, שינויים בתכניי מערכת החינוך והכרה במדינת ישראל בגבולות 67. הצהרה ברוח זו ניתנה מיד לאחר פרסום תכנית טראמפ. לרשות הפלסטינית  - המופקדת  על המנגנונים הביטחוניים - יש עניין להוכיח כי הם גורם מייצב, שפניו לשלום במסגרת "פתרון שתי המדינות". בהקשר הזה, תרחיש מסוג "היפוך קנים" של הכוחות החמושים ברשות הפלסטינית, לפעולה התקפית נגד ישראלים ביו"ש, ממש לא מתאים לציפיות אבו מאזן. הוא מבין היטב, עד כמה תרחיש כזה ישרת את ישראל במאמציה לחסום את המגמה להקמת מדינה פלסטינית.

אלא שדווקא השיקול הזה - המנחה לפי שעה את מדיניות הרש"פ - מציב לחמאס הזדמנות לפעולה במרחבי יו"ש בהיגיון חדש

למרות היריבות בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית נוצרה ביניהם מערכת זיקות משלימה. בציבור הפלסטיני ובתודעת מדינות האזור מאמינים כי ההישג בהצבתה המחודשת של הבעיה הפלסטינית בקדמת הבמה הבינלאומית, הוא תוצאה ישירה של המלחמה שיזמה וניהלה בנחישות הנהגת חמאס. מעבר לכך, במאמצי הממשל האמריקאי והמדינות המתווכות לסיים את המלחמה בעזה, ארגון חמאס נוכח בכל מפגשי המשא ומתן על עתיד עזה, באופן שמקבע למעשה, הכרה בו כישות שבכל הסדר עתידי אין להתעלם ממנה. במצב הזה, באופן לא מוצהר, דרך המאבק המזוין של חמאס, על אף שלא קיבלה לגיטימציה בינלאומית,  קיבלה הכרה. זה הרקע לדברי מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית בחמאס חו"ל: "ההתנגדות המזוינת היא זכות לגיטימית של העם הפלסטיני".

בתנאים האלה מאמץ מוגבר לטרור של פעילי חמאס ביו"ש, עלול לחולל בזירה הבינלאומית קריאה להגנה על היציבות של הרשות הפלסטינית ביו"ש, תוך ביסוס עילה להרחבת הנוכחות הבינלאומית של כוחות אזוריים מרצועת עזה לנוכחות גם במרחבי יו"ש.

בהחלטת ערפאת לפתיחה באינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000, הייתה לו ציפייה שמתוך ההתקוממות החמושה - המשולבת באלפיי אזרחים - כוחות צה"ל יאלצו לפגוע באזרחים פלסטיניים, מה שיזמין התערבות כוחות בינלאומיים להגנת האזרחים הפלסטיניים. המעורבות של נאט"ו במלחמה בקוסובו בשנת 1999, נתנה ככל הנראה לערפאת את ההשראה לחילול מגמה דומה באזורי יו"ש ועזה. אהוד ברק שהיה אז ראש הממשלה ושר הביטחון, הבין את האיום והנחה את צה"ל במפורש, לפעול בצורה שתמנע התערבות בינלאומית. עברו מאז 25 שנים, וכוחות רב לאומיים נכנסים לפעולה בעזה. מרגע שכוחות  תורכים, מצרים, ואחרים יתחילו לפעול ברצועת עזה, יהיו מי שיפעלו לבקשת עילה להעברתם לפעולה גם במרחבי יו"ש.

תחת מגמה בינלאומית להקמת מדינה פלסטינית בכפייה על מדינת ישראל, ההתמודדות של  כוחות הביטחון באיומי טרור ביו"ש מחויבת בהתאמה למערכת האילוצים הנובעת מכך. בהקשר הזה, מדינת ישראל בפעילותה ביו"ש נקלעה למערכת מתחים שמחייבת בירור ותפיסת פעולה יצירתית ומחושבת.

לפני הכול, לנוכח איום מטרור מתגבר מוכוון חמאס, מערכת הביטחון מחויבת בשכלול מאמציה לסיכול טרור ולהגנה על אזרחי ישראל. אולם במבט האסטרטגי ממשלת ישראל מחויבת לגיבוש תפיסה כוללת מותאמת לאיום העיקרי הטמון במגמה הבינלאומית להקמת מדינה פלסטינית. זה איום קיומי על מדינת ישראל, לא פחות מסוכן מהגרעין האיראני ונדרשת תכנית לסיכולו. יש לכך השלכות לתוכנית פעולה מקיפה בכל הממדים המדיני, הביטחוני, וההתיישבותי. במבט הזה, הטרור הפלסטיני העלול להתעצם ביו"ש, צריך לפגוש תפיסה ישראלית כוללת להתנהלותה במרחבי יו"ש מותאמת להקשר האסטרטגי המתחדש.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר.
• אוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/10/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין שתי מדינות ל'מדינת כל אזרחיה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.