חיים קורן: סודן בארכיטקטורה האזורית המתהווה, הפנימית והאזורית

תקציר: בשל חשיבותה הגיאו-פוליטית של סודן, שאלת יציבותה והשליטה בה הפכה לסוגיה אזורית ובינלאומית, והתרחשויות בה משליכות על כל קרן אפריקה, על אזור הסאהל ואף מעבר לכך. מאז אפריל 2019 היא מצויה בחוסר יציבות מתמשך, ללא הכרעה, וכשיושג הסדר כלשהו, סביר שיופקע מידי ה'שחקנים' הסודנים לידי גורמים חיצוניים חזקים יותר.

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

*  *  *

בשל חשיבותה הגיאו-פוליטית של סודן, שאלת יציבותה והשליטה בה הפכה לסוגיה אזורית ובינלאומית, והתרחשויות בה משליכות על כל קרן אפריקה, על אזור הסאהל ואף מעבר לכך.

מאז אפריל 2019 מצויה סודן בחוסר יציבות מתמשך. אז, הפילו מחאות ומהומות את השליט עומר אל בשיר, לאחר שלושה עשורים של שלטון. שני אנשי צבא – לוטננט גנרל עבד אל-פתאח בורהאן, מפקד הכוחות המזוינים של סודאן (צבא סודאן), ומוחמד חמדאן דגאלו (שכינויו חמתי או חמידתי), מפקד מיליציית "כוח התמיכה המהירה"RSF)) (הידועה בשמה הקודם, הג'נג'אוויד)- תפסו יחד את השלטון בהפיכה צבאית. כשהצטרף אליהם עבדאללה חמדוכ כראש ממשלה. כך, נוצר טריאומווירט הנהגה: "מועצת הריבונות הזמנית".

בשיר (ראו תמונה למטה) הביא את סודאן אל  עברי פי פחת. הוא דרדר אותה למעמד מדינה תומכת טרור, דיכא  את אזרחיה, פגע בכלכלתה, כפה על אזרחיה אידאולוגיה איסלאמית רדיקלית, וגרם לבידודה ולהוקעתה בזירה הבינלאומית.

הפיכה נוספת ב- 2023

אחרי שבורהאן וחמתי תפסו יחד את השלטון בהפיכה צבאית ב- 2019, ולאחר ששניהם נותרו לבד בהנהגה – כיוון שראש הממשלה, עבדאללה חמדוכ, פוטר ממנה, האמריקנים לחצו להשיבו, וכחודש לאחר שובו, התפטר – ביצע חמתי הפיכה צבאית נוספת, ב-15.4.2023 כדי להפיל את הנשיא בורהאן (ראו תמונה למטה), ולהנהיג את המדינה.

ההפיכה לא חילצה את סודאן מהמשבר, ולא קידמה – בסיוע אמריקני, אירופי ואחר – את הסיכוי לעלייה על 'דרך המלך'. העובדה ששניהם התחייבו להסיטה מדרך הטרור (וחתמו ב-2020 על "הסכמי אברהם" עם ישראל) לא פתרה את הבעיות הפנימיות ביניהם.

גאופוליטיקה, דמוגרפיה והיסטוריה

סודן ממוקמת בקרן אפריקה, על הגדה המערבית של ים סוף, ומצויה בצומת אסטרטגי חשוב, בנקודת מעבר מרכזית למזרח אפריקה. הנילוס חוצה אותה בדרכו מאפריקה למצרים ולים התיכון – ובסמוך לבירתה ח'רטום מתאחדים שני פלגיו הלבן והכחול (ראו המפה הגיאו-אסטרטגית למטה).

יש בה אזורים פוריים מאוד, הכוללים גידולי כותנה, דגנים ובקר. בשל כך היא נחשבה ל"אסם התבואה של אפריקה". לא בכדי, ערב הסעודית, האמירויות ומדינות נוספות, מתייחסות אליה כאל מאגר הביטחון התזונתי שלהן. קיימים בה אף מחצבים (בהם זהב), שמדינות אחרות לוטשות אליהם עין.

סודאן חוותה שתי תצורות של קולוניאליזם: העות'מאני (השלטון התורכו-מצרי)  מ-1820, ולאחריו הקונדומיניון הבריטי (השלטון האנגלו-מצרי), שהפך להיות אפקטיבי לאחר שהדביר את מרד המהדי (1898-1881), ושלט עד 1956, בה קיבלה סודאן עצמאות.

ראש הממשלה הראשון צאדק אלמהדי – שנבחר בצורה דמוקרטית – רצה להשתחרר מלפיתת נשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל נאצר (בשל רצונו לנכס אליו את הנילוס גם בחלקו הסודאני), אך נכשל. נאצר השליט את מדיניותו הפאן ערבית גם על סודן.

חוסר יציבות כרוני

המדינה מאופיינת בחסר יציבות, מאז הקמתה ב-1956. היא קרועה במלחמות אזרחים ממושכות. בפסיפס – הפוליטי, האתני, הדתי והכלכלי – הארוג בה, מצוי מתח מתמיד בין גבולות וזהויות. בנוסף לחלוקה גזעית (שמים וחמים) ודתית (מוסלמים, נוצרים ואנימיסטים), קיימת שונות רבה בתוך הקבוצות האתניות עצמן. המוסלמים נחלקים לקבוצות הטוענות למוצא ערבי ולקבוצות אפריקאיות לא-ערביות (כמו אפריקאים אנמיסטים-לא ערבים, שהתנצרו החל משלהי המאה ה-15 בחלקה הדרומי, וכן אפריקאים לא ערבים שהתאסלמו החל מסוף המאה ה-16 באזור דאר-פור במערב סודאן).

השסעים האתניים והדתיים – יחד עם גיבוש ממושך של דפוסים קולוניאליים – יצרו חברה הטרוגנית, רוויית מתחים וסכסוכים, ביחידה טריטוריאלית ( מדינת הלאום הגדולה באפריקה מ-1916 ועד 2011), שניהולה הוא קשה ומורכב. מלחמת הזהויות בחברה זו גרמה למלחמה בין צפון סודאן לדרומה (והחלה עוד טרם קבלת העצמאות ב-1955) שגבתה עד סיומה ב-2011 כשני מיליון הרוגים.

מתחילת המילניום הנוכחי, הביא השסע בין הנהגת המדינה בח'רטום לרוב תושבי מערב סודאן, לג'נוסייד  של הממשלה באזרחיה בדאר-פור, וגרם להרג של בין ארבע מאות אלף לחצי מיליון הרוגים, רק בין 2005-2003). מאז, ממשיכים גלי ההרג בצורה לא סדורה, עד היום. האירוע הוכר באו"ם כ'רצח עם' (ג'נוסייד), ועל כמה ממוביליו (הנשיא הקודם בשיר, כמה משריו ומספר מנהיגים משבט הרזאיקאת) הוטל להתייצב כנאשמים מול ביה"ד הבינ"ל בהאג.

מבנה החברה השבטית בסודאן שזור במסורת הסופית באיסלאם, ומושתת על השתייכות למסדרים סופיים (טריקות סופיות). מרקם חברתי-פוליטי-דתי זה הביא את האליטה הפוליטית לגבש חזון של מדינה ערבית, שהנילוס ליבתה, הערביות-הווייתה, וזיקתה הדתית היא מוסלמית. אידאולוגיה זו לא הייתה נחלת חלקים נרחבים באוכלוסייתה, בעיקר בדרום המדינה ובמערבה.

בשנות השמונים של המאה הקודמת, ניסה הגנרל ג'עפר אלנמיירי (שעלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1969) לחסל את בעיית הדרום, ומדיניותו השתנתה מפאן ערביות ליתר איסלאמיות. לכן, גייס את האיסלאמיסט חסן אל תוראבי לממשלתו. לאחר הדחתו ב-1985, הצליח תוראבי שצבר כוח רב, לדחוף את עומר אל בשיר לבצע הפיכה צבאית ב- 1989, והפך את סודאן לאיסלאמסטית-ג'האדיסטית.

שורשי הסכסוך בין בורהן לחמתי

הרקע לסכסוך העמוק בין עבד אל פתאח אל-בורהאן לבין מי שהיה סגנו, מחמד חמדאן דאגלו (חמתי), נעוץ במידה לא מבוטלת בשוני הגדול במוצאם ובבית גידולם:

• בורהאן משתייך לאליטה הערבית-מוסלמית השלטונית-כלכלית-תרבותית-פוליטית בצפון סודאן, כמו קודמיו בשלטון (בין אם אזרחים או אנשי צבא בכירים שתפסו את השלטון בהפיכות צבאיות). עומר אלבשיר משבט הג'עליין שלט שלושים שנה(ביצע כרמטכ"ל הפיכה צבאית ב- 1989) ובורהאן בן שבט השאיקייה, (היה אף הוא רמטכ"ל) והדיח את בשיר בהפיכה צבאית ב-2019.
• לעומתם, גדל חמתי כרועה גמלים בשבט הערבי הרזאייקאת בדרום מערב דאר פור המצוי כמיעוט ערבי בחבל שרובו מאוכלס בשבטים אפריקניים באזור זה, שהיו אנמיסטים ותהליך התאסלמותם החל בשלהי המאה ה-16. כ"שבט ערבי בחזית" "נתן שירותים לשליט בשיר" בהיותו שבט ערבי נחות מאזור גאוגרפי מרוחק מזה של האליטה אך עובד כמיליציה עבור אותו שליט מכוח השתייכותו האתנית-ערבית.

בשל הנסיבות שנוצרו, ובשל ערמומיותו, מנהיגותו ויכולותיו, הוא פיתח אמביציה לשבור את הדפוס בו המנהיגים באים רק משורות האליטה, והוא נחוש להוכיח כי הוא יהיה מנהיג טוב מהם למדינה. הניסיונות להשיג יציבות כשלו. ההסכם שגיבשו המפלגות הפוליטיות, שעמד בבסיס המועצה הריבונית הזמנית ונועד לפלס את הדרך לכינון משטר אזרחי-דמוקרטי, כלל את שילובם של כוחות המיליציה של חמתי בצבא הסודאני. הצבא והמיליציה לא הגיעו להסכם, ואי החתימה עליו העמיקה את המתיחות, עד לפריצתו המחודשת של עימות קשה ומדמם. ההסכם היה אמור להסדיר את שילוב מיליציית ה- RSF – המונהגת ע"י חמתי – בתוך צבא סודאן. ה-SAF בראשות הנשיא בורהאן, סירב לדרישת חמתי לשילוב לוחמי מיליצייה רבים מדי (לטעמו) בצבא, בשל החשש שזה יפגע  במרקם הצבאי, ויאפשר לחמתי לצבור כוח רב מדי.

ב- 15/4/23 ביצע, כאמור, סגן הנשיא חמתי הפיכה צבאית, שנועדה לסלק את הנשיא בורהאן. היא הידרדרה למלחמה עקובה מדם, בין אנשי המיליציה שלו לבין צבא סודאן ומפגינים מקרב האזרחים. מאז אוקטובר 2023, כוחות ה-RSF, שהם הגלגול הנוכחי של כוחות הג'נג'אוויד, פושטים שוב על דאר פור, כמו בראשית שנות האלפיים (אז רצחו בין 350,000 ל-500,000 גברים, נשים וטף בדאר-פור) ומבצעים שוב טיהור אתני ורצח עם.

משנות התשעים של המאה הקודמת, סודאן היא מדינה תומכת טרור

(סודן אירחה בשטחה את בן לאדן מספר שנים ונתנה לאנשי "אל קאעדה" דרכונים סודאניים דיפלומטיים ותמכה באיראן עד ניתוק יחסיהן ב-2016). על רקע חוסר היציבות הפנימית, הדינמיקה האזורית ופתיחת המלחמה בעזה, התגבר אף המאבק הבינלאומי על סודאן.

ב-9/10/2023 כונן נשיא הממשלה הזמנית של סודאן בורהאן יחסים דיפלומטיים עם איראן. עם חידוש יחסיה עם איראן אמר מקורב לנשיא: "סודאן תיאלץ לשתף פעולה עם כל גורם שיהיה מעוניין לספק לה נשק, לנוכח התמיכה של חלק מהמדינות בכוחות חמתי. כעת יש הזדמנות גדולה לכל מי שרוצה לסייע לסודאן, באופן פומבי או חשאי. ציפינו לקבל סיוע זה מישראל, זו הייתה יכולה להיות הזדמנות גדולה לפריצת דרך אמיתית, אך זה לא קרה. סודאן נותרה, לדבריו, ללא סיוע ופנתה לאיראן, שניצלה את ההזדמנות לאחר שידידי סודאן נטשוה. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו (איראן) – למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן".

 האינטרס הסודאני המרכזי, לצאת מהמשבר הכלכלי – נקלע למציאות חדשה. בעימות בין שני המנהיגים נוצר ציר שונה: הנשיא בורהאן זוכה לתמיכת מצרים, ערב הסעודית וארה"ב. בחמתי, לעומת זאת, תמכו האמירויות ואליהן נוספו אריתריאה וכוחות ח'פתר בלוב.

רוסיה שתמכה אף היא בחמתי אפשרה למיליציית כח וגנר שלה לסייע בפעולות RSF של חמתי בתוך סודאן. חמתי, שביקר במוסקבה ביום השני לפלישתה לאוקראינה, העביר לרוסיה זהב ופעל לאפשר לצי הרוסי לעגון בפורט סודאן. לאחר חידוש יחסי סודאן-איראן, הרוסים הפכו את עמדתם וכעת תומכים בבורהאן. כך גם ח'פתר בלוב. כרקע ל"ברית מכה" הצטרפו לתמיכה בבורהאן פקיסטן ותורכיה.

הקרבה לים סוף והתמיכה האיראנית בבורהאן, מביאה את הח'ות'ים הנוחלים הצלחה בתימן לתמוך בבורהאן, חרף התמיכה הסעודית בו. מאז ה-15/4/2023 נהרגו בסודאן עפ"י ההערכות עשרות אלפי אנשים, 12 מיליון איש ברחו מהמדינה, רעב ומחלות פוקדים חלקים גדולים מסודאן ומיליציית הג'ינג'אוויד (כיום RSF) של חמתי שכבר ביצעה ג'נוסייד (2005-2003) ממשיכה לטבוח באזרחים. גם הצבא בראשות בורהאן טובח באזרחים ומבצע פשעי מלחמה. ב"ניו יורק טיימס" פורסם שהצבא ייצר חימוש המבוסס על כלור והשתמש בו כנגד אזרחים.

בעת הזו אין הכרעה בזירה הסודאנית ולכשיושג הסדר כלשהו -סביר שיופקע מדי השחקנים הסודאנים לידי גורמים חיצוניים חזקים יותר.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבה בנושא: Frenemy / frienemy, ידיד ואויב בעת ובעונה אחת!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכת מורכבת באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/20.
• טל טובי (2016), גאואסטרטגיה – הקשר שבין הגאוגרפיה לתכנון המלחמה ולניהולה, ייצור ידע, 23/4/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2021), Frenemy / frienemy, ידיד ואויב בעת ובעונה אחת! ייצור ידע, 23/1/21.